עריכת הדף "אבני מילואים/אבן העזר/צ" (פסקה)

===לג===

(לג) '''אשה שסלקה כחה מנכסי בעלה קודם שקנאן.''' כתב בדק הבית ז"ל יש שלמד מתשובה זו שאם הבעל רוצה ללות מעו' על נכסיו והמלוה חושש שמא ימות הבעל ותגבה אשתו כתובתה מנכסיו ויפסיד חובו ולכן סילקה האשה שעבוד כתובת' מנכסי בעל' כו' דלא מהני אא"כ קבל' אחריות כו' וגם אני הייתי סבור כן מתחלה ואח"כ נתיישבתי בדבר ונראה לי שמועיל סילוק בענין זה שקנו מידה דע"כ לא אמר שמואל עד שתכתוב אחריות אלא בלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה אבל אם לקח מן האשה תחלה אפילו לא קיבלה עלי' אחריות אינה יכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי ובנ"ד כיון שהי' מסלקת שיעבודה עד שיגבה זה חובו וקנו מידה הוי כלקח מן האשה תחלה וכשילוה האיש אח"כ הוי אח"כ כלקח מן האיש שמקחו קיים ומ"ש הרא"ש בתשו' זו שאין סילוק מועיל בלא אחריות היינו מפני שהסי??? היה לו' לבעל ודמי ללוקח מן האי' וחז' ולקח מן האשה דכך לי סילוק מן הבעל כמו סילוק מן האיש שלקח כבר מן הבעל אבל במסלק' שיעבודה לאיש שרוצ' להלוות לבעל וקנו מיד' מוד' הרא"ש דמהני ולדברי הרמב"ם אף בנדון דתשו' הרא"ש שהסילוק לגבי בעלה מהני שהרי מבואר בדבריו בהא דתנן כו' לקח מן האש' וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים האי לקח מן האשה לא מכרה לו היא אלא לסילוק שיעבוד' קרי לקח מן האש' שהרי כתב פי"ז מאישות ז"ל אבל אם קנו מיד האש' תחל' שאין לה שיעבוד על מקום זה ואח"כ מכר אותו הבעל אינה טורפת אותו עכ"ל וע"ש.

ולפ"ז האי דינ' דרמ"א בשם המרדכי אינו אלא לדעת הרא"ש דסילוק לגבי בעל לא מהני ומש"ה כתב קודם שקנאן מהני הסילוק אבל לדעת הרמב"ם אפילו אחר שקנאן נמי מהני הסילוק לגבי בעל לפי מ"ש בבדק הבית.

אמנם קשי' לי טובא במ"ש לדעת הרמב"ם מועיל סילוק לגבי בעלה דהא כתב הרמב"ם פכ"ב מה' אישות ז"ל כיצד האשה שמכרה או נתנה לבעלה מנכסי צ"ב מקרקע או מטלטלין או שדה שיחד לה בכתובתה או שדה שהכנ' לה משלו לא קנה בעלה ואע"פ שקנו מיד האשה ברצונה חוזרת בכל עת שתרצה שלא מכרה ולא נתנה אלא משום שלום ביתה לפיכך אין לבעל ראי' בנכסי אשתו כלל חוץ מנכסי מלוג עכ"ל ואי נימא דלגבי בעלה מהני סילוק א"כ אמאי אינו מועיל מכרה או נתנה לבעל בנכסי צ"ב.

וכן מוכח מש"ס פ' חזקת דף מ"ט דפריך הא ראי' יש תימא נחת רוח עשיתי כו' מי לא תנן לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל ומאי קושי' דהא דוקא בלקח מן האיש וחזר ולקח האשה הוא דיכולה לומר נחת רוח עשיתי אבל לגבי בעל ה"ל לקח מן האשה וצ"ע כעת:

(עיין לעיל ס"ק ל"א שהכריח מר"ן דקודם שקנה הלוקח מן האיש אי אפשר שתמכור לו השיעבוד וע"כ הא דלקח מן האשה תחלה היינו שסילקה לגבי בעלה ע"ש וא"כ קשיין דברי הרמב"ם להדדי וע"כ צריך לחלק דדוק' היכ' שמסלקת עצמה משיעבודה שיהי' לבעל לחוד בהא אמרינן דלנחת רוח עשתה לו אבל אם מסלקת לבעלה שימכור לאחר בהא לא אמרינן נ"ר עשתה כיון שעדיין לא מכר והיא לא סילקה עצמה שישאר ביד הבעל לכך התם פ' חזקת והרמב"ם פכ"ב מאישות שמסלקת עצמה שישאר ביד בעלה אמרי' נ"ר עשתה משא"כ הכא דלקח מן האשה קנו מידה שאין לה שיעבוד על מקום זה שימכור ללוקח ובזה יש ליישב גם דברי ב"ה ודו"ק):

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>