עריכת הדף "
מראי מקומות/ברכות/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== סייג בנאכלים לשני ימים ולילה אחד === המפרשים מקשים מדוע לא גזרו חכמים סייג בקרבנות הנאכלים לשני ימים ולילה אחד, שייאכלו עד חצות יום שני: ==== ביום ניכר מתי שקיעת החמה ==== התוספות בזבחים {{ממ|[[תוספות/זבחים/נז/ב|נז:]]}} יישבו שלא חששו ביום לפי שניכר מתי שקיעת החמה. :השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב, שסברא זו אינה אלא לדעת רש"י{{הערה|ראה להלן}} שהסייג באכילת קדשים הוא שמא יבא לאכול אחר עלות השחר, וע"ז אמרו התוס' שאחר שקיעת החמה אין חשש שמא יבא לאכול כיון שהוא ניכר. :ולפי זה כתב שכל יישוב התוס' הוא לדעת רבן גמליאל הסובר שאין סייג בקריאת שמע, אך לדעת חכמים שיש סייג אף בקריאת שמע משום זירוז שמא יאמר יש לי עוד שהות ויעבור הזמן אם כן הוא הדין בקרבנות הנאכלים לשני ימים שיש לחוש שמא יאמר יש לי עוד שהות ותשקע החמה{{הערה|ומשנתנו בעל המימרא הוא רבן גמליאל ולכן הזכיר רק נאכלין ליום אחד, וכן המשנה באיזו מקומן שלא מזכירה סייג זה אלא לגבי קרבנות הנאכלין ליום אחד, אף היא כדעת רבן גמליאל שנפסקה הלכה כמותו.}}. :רבי עקיבא איגר {{ממ|גליון המשניות}} כתב שאפשר לומר כעין דברי התוס' גם על חשש זירוז, שביום ניכר מתי קרב זמן שיקעת החמה וימהר לאכול ולכן לכולי עלמא אין סייג בקרבנות הנאכלים לשני ימים ולילה אחד. ==== בזמן גדול לא חששו ==== בחידושי מהרי"ח על המשניות יישב, שמאחר שיש זמן גדול לאכול, ב' ימים ולילה אחד, לא חששו שמא לא יאכל בתוך הזמן. ==== רק בלילה שיש חשש אונס שינה ==== עוד יישב בחידושי מהרי"ח על פי המבואר בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}} שסייג חכמים הוא שמא יאמר אוכל קימעא ואישן קימעא כו' וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. וכן אמרו שם כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ומבארת הגמרא {{ממ|לצד אחד}} שהזכירו דבר זה כאן דווקא משום דאיכא אונס שינה{{הערה|התוקפתו לעבור על דברי חכמים, הוזקקו להזהיר יותר. [[רש"י/ברכות/ד/ב|רש"י]].}}. ולפי זה ביום אין חשש זה{{הערה|אך ברש"י לכאורה אי אפשר לומר כן, שהרי באכילת קדשים לדעת רש"י החשש הוא שמא יאכל אחר עלות, ולענין זה לכאורה לא שייכא הסברא דאונס שינה שהיא סברא רק לענין חשש זירוז. ואם נרכיב דברי השאג"א בביאור דברי התוס' בזבחים א"ש, כי באמת משום חשש אכילה אין לחוש כיון ששקיעת החמה ניכרת אלא שעדיין יש לחוש משום זירוז וע"ז יש לומר שלזירוז בעינן לסברת אונס שינה וביום איננה.}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף