עריכת הדף "תורה תמימה/שמות/כ" (פסקה)

== ד ==

'''לא תעשה לך פסל. ''' תניא, האומר בואו ועבדוני, אם פלחו לו חייב, דכתיב לא תעשה לך פסל, אבל בדבורא לא, דדבור לאו מילתא היא {{תוספת|כב|ומפרש לא תעשה לך כמו לא תעשה עצמך פסל, ורק באופן כזה שמסית לעבוד אליו בעצמו אז אמרינן דדבור לאו מילתא היא, משום דקרוב הדבר שלא ישמעו לו השומעים שיאמרו מאי שנא איהו מינן, ולכן כל זמן שלא עבדוהו אין חייבין, אבל המסית לעבוד לאחרים חייב גם על הדבור לבד, משום דמטבע הענין שישמעו וגם יעבודו, ובענין כזה מוקמינן הפסוק דפ' ראה לא תאבה לו ולא תשמע אליו, ודרשינן הא אבה ושמע חייב אע"פ דלא עבד, ויתבאר מזה בארוכה אי"ה בפ' ראה שם.}}. (סנהדרין ס"א א׳).

'''וכל תמונה. ''' מה ת"ל, לפי שנאמר לא תעשה לך פסל, יכול לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה, ת"ל וכל תמונה {{תוספת|כג|דסתם פסל נעשה בצורה בולטת שפוסל [שחוצב] על האבן צורה בולטת.}}. (מכילתא).

'''אשר בשמים ממעל. ''' אשר בשמים – לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ממעל – לרבות מלאכי השרת {{תוספת|כד|ר"ל דמות צורת חמה ולבנה ומלאכי השרת. ועיין ביו"ד סי' קמ"א דעת הרמ"א דגם בזה"ז אסור לצייר צורות אלו, אבל הש"ך והגר"א ס"ל דכיון דנודע בבירור שאין העובדי כוכבים עובדין להם אין טעם לאסור, ועיין מש"כ השייך לענין זה לקמן בפ' כ'.}}. (ע"ז מ"ג ב׳).

'''ואשר בארץ מתחת. ''' אשר בארץ – לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות, מתחת – לרבות שלשול קטן {{תוספת|כה|תולעת קטן שדרכו לגדל מתחת לארץ, ויתבאר בדרשה הבאה אות כ"ז, ועיין מש"כ לקמן בפסוק כ'.}}. (שם שם).

'''ואשר במים מתחת לארץ. ''' להביא את הבוביא {{תוספת|כו|נראה דצ"ל להביא את הבבואה, וכעין מ"ש בחולין מ"א א' בשוחט לתוך המים אמרי לבבואה קא שחיט.}}, דברי ר' עקיבא, ויש אומרים לרבות את השברירים {{תוספת|כז|בדרשה הקודמת אמר לרבות שלשול קטן, וכתב בעל מתנות כהונה בב"ר פ' נ"א דהוא מין שבלול ששוכן בנרתיקו, ואפשר לומר דהיינו שלשול היינו שברירי, דעל שם שאינו רואה נקרא שברירי תרגום מתו בשבריריא שהוא תרגום סנורים, עיין בפ' וירא בפ' הכו בסנורים, וע' גיטין ס"ט א' שברירא דליליא שברירא דיממא, וע"ע השייך לדרשה זו בתוס' יומא נ"ד א' ד"ה כרובים.}}, כל כך רדף הקב"ה אחר יצה"ר, שלא ליתן פתחון פה למצוא מקום אמתלא של היתר {{תוספת|כח|ר"ל שלא ילמדו היתר אף לקטן שביצורים כמו שברירי או לדבר שאין בו ממש כמו בבואה וצל, לומר מה בכך שיעבדוהו אחר שביטולו ניכר.}}. (מכילתא).