עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יד" (פסקה)

== ה ==

'''וצוה הכהן ושחט. ''' תניא, רבי אומר, אף השחיטה בכהן {{תוספת|לב|פשוט דמדייק מיתור הלשון וצוה הכהן כיון דכתיב בפ' הקודם וצוה הכהן ולקח היה די לכתוב כאן ושחט, והיה מורה הפעל וצוה גם על זה, אלא ע"כ לכן כתיב עוד הפעם וצוה הכהן להורות דהשחיטה הזאת צריך להיות בכהן דוקא, והיינו שיצוה לכהן אחר לשחוט, ואי לא הוי כתיב וצוה הכהן הו"א כמו דהלקיחה כשרה בכל אדם אף בזר כמבואר לעיל כמו כן השחיטה. ובתו"כ איתא דעה חולקת על רבי, וכאן קיי"ל כרבי, ואע"פ דבעלמא קיי"ל בקדשים שחיטה כשרה בזר, אבל הכא איכא דרשה מיוחדת כמבואר.}}. (תו"כ).

'''הצפור האחת. ''' האחת – הברורה שבשתים {{תוספת|לג|פשוט משום דדי היה לכתוב צפור אחת. וענין ברורה היא היותר חשובה וניכרת, ובמשנה א' פי"ד דנגעים תנינן סתם שחט אחת מהן ולא קתני ברורה. ונראה בטעם הדבר ע"פ המבואר בפ' הקודם שהשתי צפרים צריכות להיות שוה במראה ובקומה ובשווי ערך דמים, א"כ לא שייך לומר ברורה על אחת מהן יותר מחבירתה, והא דכתיב האחת בה' הידיעה דרשינן בסמוך דרשה אחרת.}}, האחת – שאם מתה אחת מהם או שנעשית טריפה יקח זוג לשניה {{תוספת|לד|דכיון דכתיב האחת משמע שהיא אחת והיא שניה לה, ועיין מענין זה בקדושין נ"ז א'.}}. (שם).

'''האחת אל כלי. ''' האחת אל כלי חרש ואין שתים אל כלי חרש {{תוספת|לה|ר"ל שלא ישחוט שתי צפרים של שני מצורעים אל כלי חרש אחת. ויתכן הטעם בזה משום שאין עושין מצות חבילות חבילות וכמש"כ הרמב"ם פי"א ה"ו מטו"צ שאין מטהרין שני מצורעים כאחד, והוא מברייתא דסוטה ח' א' [והכ"מ לא הביא המקור], וי"ל דסמכינן בזה על הדרשה שלפנינו.}}. (שם).

'''אל כלי חרש. ''' פיילי של חרש חדשה {{תוספת|לו|פיילי הוא תרגום מזרק בעברית [ע' עמוס ו' תרגום במזרקי יין], והא דצריך חדשה יתבאר בדרשה הבאה.}} [נגעים פי"ד מ"א].

'''כלי חרש וגו'. ''' כלי חרש על מים חיים, מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשתה בה מלאכה {{תוספת|לז|פשיט דמדייק מדלא כתיב אל מים חיים בכלי חרש ש"מ דבא להקישא דצריך כלי חדשה, והרמב"ם פי"א מטו"צ כתב שזה מדברי קבלה כיון שאינו מפורש בקרא. ולדעתי צ"ע, והלא כמה דינים אנו למדים ע"פ הקישים כאלה, ואם כולם נקראו כן לדעתו למה פרט בפרט זה דוקא.}}. (סוטה ט"ו ב').

'''מים חיים. ''' ולא מים מלוחים ולא מים פושרים ולא מים מכזבים ולא מים מנטפים {{תוספת|לח|דלשון חיים מורה על מים שנובעין תמיד ואינן פוסקין כמו הכח החיוני שאינו פוסק תמיד, ולאפוקי מים כוזבין, היינו שלעתים יתיבש מקורן ומים מנטפים שחיותם רפה, וגם מורה הלשון חיים על מים בריאים כמו שהם בטבעם, ולאפוקי מים מלוחים או פושרים.}}. (תו"כ).