עריכת הדף "
תורה תמימה/בראשית/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''אלהי אברהם וגו'.''' תניא, מפני מה מתפללין שמונה עשרה ברכות בכל יום, א"ר חנינא בשם ר' פינחס, כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים בתורה, אברהם יצחק ויעקב {{תוספת|יג|המפרשים לא הראו המקומות לציוניהם, ונציינם אנו כאן. א] פ' ויחי, מ"ח ט"ז, ועיין באות הבא. ב] פ' שמות, ב' כ"ד. ג] שם ג' ו'. ד] שם שם ט"ו. ה] שם שם ט"ז. ו] שם ד' ה'. ז] וארא ו' ג'. ח] שם שם ת'. ט] פ' תשא ל"ב י"ג. י] שם ל"ג א'. יא] פ' מטות, ל"ב י"א. יב] פ' דברים, א' ח'. יג] פ' ואתחנן, ו' י'. יד] פ' עקב, ט' ה'. טו] שם שם כ"ז. טז] פ' נצבים כ"ט י"ב. יז] שם ל' כ'. יח] פ' ברכה ל"ד ד'. ויש עוד מקום אחד בתורה חשובים בו האבות והוא בפ' בחקתי (כ"ו מ"ב) וזכרתי את בריתי יעקוב וכו', ויתכן דלא חשיב לי' משום דלא נחשבו כסדר. ולהגר"א בשנות אליהו לברכות פ"ד מ"ג דרך אחרת בחשבון מקומות אלו, יעו"ש, ולפי דרכו צריך להגיה הרבה בירושלמי, משא"כ לפי דרכנו וחשבוננו אנו.}}, ואם יאמר לך י"ט הם, אמור לו אני ה' אלהי אברהם ואלהי יצחק אינו מן המנין {{תוספת|יד|משום דלא כתיבי כאן רק אברהם ויצחק. ואע"פ דחשיב הפסוק דפ' ויחי ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק, צ"ל דהתם עכ"פ נכלל יעקב בלשון אחר כמ"ש ויקרא בהם שמי, משא"כ כאן לא הזכיר הקב"ה את שמו, ועיין מש"כ באות הקודם.}}. (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג). '''אשר אתה שוכב עליה.''' מאי רבותי', א"ר יצחק, מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו כדי שתהא נוחה לכבש לבניו {{תוספת|טו|ועיין מש"כ לעיל בפ' לך בפסוק קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה. ובמדרש לקח טוב יליף מכאן דהקונה עשר שדות בעשר מדינות והחזיק באחת מהן קנה כולם, שהרי יעקב שכב במקום אחד וקנה כל ארץ ישראל, והוא משום דסדנא דארעא חד הוא, עכ"ל, אבל זה צ"ע מאגדה שלפנינו שקפלה הקב"ה לכל א"י והניחה תחתיו א"כ אין ראיה לדעלמא אך אין משיבין מדברי אגדה. ובס' תורת חיים בסוגיא כאן כתב דמכאן ילפינן דהמציע מצעות ושכב עליהם קנה בשכיבה, ובס' רה"ז כתב דא"צ לזה, משום דשכיבה בכלל ישיבה, ואני איני רואה בזה כל ספק, שהרי אמרו מפורש בב"ב ק' א' דכל דבר מחזיקין בו בדבר שהוא כדרך שמושו, וא"כ מכיון דמצעות נעשו לשכיבה ממילא נקנים בשכיבה.}}. (חולין צ"א ב'). '''לך אתננה. ''' תניא, אמר לי' הקב"ה למשה, חבל על דאבדין ולא משתכחין, כמה פעמים נגליתי על האבות ולא הרהרו אחר מדותי, אמרתי ליעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה, ובקש לנטוע אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מדותי {{תוספת|טז|עיין מש"כ לעיל בפ' לך בפסוק קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה (י"ג י"ז) וצרף לכאן.}}. (סנהדרין קי"א א').
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף