עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/א" (פסקה)

== ד ==

'''כי טוב.''' אמר רבי אלעזר, אפילו בשביל צדיק אחד עולם נברא, שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיק, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ג#י|ישעיה ג י]]}} אטרו צדיק כי טוב {{תוספת|כב|דריש כן משום דבשאר הימים כתיב וירא אלהים כי טוב בסתם לאחר כל בריאת היום, וכאן כתיב כי טוב ביחוד על האור, לכן דריש ע"ד רמז ואסמכתא אין טוב אלא צדיק. והבאור הוא עפ"י האגדה שבדרשא הבאה אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו, וכיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו לצדיקים לע"ל שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק וכו', ור"ל אף כי אחרי שלא מצא את הדורות ראוים לאור זה היה לו לבטלו, אך מפני שראיי. את האור שהוא ראוי להברא עבור צדיק שנקרא טוב, לכן לא בטלו אלא גנזו, ומבואר דראויה בריאה מיוחדה להברא עבור צדיק אחד, ודו"ק.}} {{ממ|[[בבלי/יומא/לח/ב|יומא לח:]]}}.

'''כי טוב.''' א"ר אלעזר, אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ג#י|ישעיה ג י]]}} אמרו צדיק כי טוב {{תוספת|כג|עיין מש"כ באות הקודם בטעם הדיוק מפסוק זה ובבאור דרשא זו בכלל.}} {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יב/א|חגיגה יב.]]}}.

'''כי טוב.''' א"ר יהושע בן לוי, הרואה טי"ת בחלום, סימן יפה לו, מאי טעמא, הואיל שפתח בו הכתוב תחלה בטובה, שמבראשית עד כי טוב לא כתב טי"ת {{תוספת|כד|כונת ובאור הענין בכלל שיפתור לו האדם חלומו לטובה, יען כי כל החלומות הולכין אחר הפתרון, כמבואר בירושלמי מעש"ש פ"ד ה"ו [ובבבלי ברכות נ"ה ב' הלשון אחר הפה, והכונה – אחר הפתרון], וזה הוא הענין שאמרו בברכות נ"ו ב' שהרואה איזה דבר בחלום שיש לו נטיה לטובה ולרעה יתפוס הלשון הנוטה לטובה קודם שיקדמנו רעיון הפתרון לרעה, וכך יעלה כמו שיפתור לו, כמו למשל הרואה נהר בחלום שכים ויאמר הפסוק הנני נוטה אליה כנהר שלום קודם שיקדמנו פסוק אחר כי יבא כנהר צר, והרבה דוגמאות כאלה [ע"ל פ' תולדות כ"ו י"ט ור"פ מקץ מ"א, י"ג-י"ד], וה"נ הכונה יפתור לו שהט' מורה לטובה מפני שבאה ראשונה בתורה במלת טוב, אבל אין הכונה מפני שהט' כלול במלת טוב, יען כי לעומת זה מצינו את הט' גם במלות שאינן מעולות, כמו טאטא, טביעה, טומאה, טרף וכדומה.}} {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/נה/א|ב"ק נה.]]}}.

'''ויבדל.''' דרש רבי זעירא ברי' דר' אבהו, [מניין שאין מברכין על הנר במוצאי שבת עד שיאותו לאורו], דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב והדר ויבדל {{תוספת|כה|ומטעם זה קי"ל דהסומא אינו מברך על הנר במוצאי שבת, כיון שאינו יכול להבחין ולהבדיל, והא דחייב בברכת יוצר אור, התם טעם הדבר משום דכיון דטעם הברכה הוא משום הנאת האור לכן מברך גם הוא משום שנהנה בזה שאחרים רואין אותו ומצילין אותו מן הפחתים ומן המזיקין, משא"כ כאן טעם הברכה משום הבחנה והבדלה הוא, ומכיון שהוא אינו יכול להבדיל אינו מברך.}} {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/ח/ו|ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו]]}}.