עריכת הדף "תורה תמימה/במדבר/לב" (פסקה)

== ל ==

'''ואם לא יעברו. ''' ר׳ מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, שנאמר ויאמר משה אליהם אם יעברו בני נד ובני ראובן ואם לא יעברו {{תוספת|י|ואם לא היה כופל תנאו היו נוחלים את ארץ הגלעד אע"פ שלא היו עוברים, ואע"פ שאמר אם יעברו לית לן מכלל הן אתה שומע לאו, ולכן אם לא היו משפטי התנאים כדרוש אז התנאי בטל ומעשה קיים אם אפי' לא נתקיים התנאי. –

והנה אע"פ שתלה כאן הלמוד מתנאי ב"ג וב"ר רק לענין תנאי כפול, בכ"ז באמת למדין אנו מפרשה זו כמה דינים בתנאים והם א) הן קודם ללאו, כמו שאמר משה אם יעברו ונתתם ואם לא יעברו לא תתנו, ועיין מזה בגיטין ע"ה ב'. ב) תנאי קודם למעשה כמו שאמר אם יעברו ונתתם ולא אמר יתנו להם אם יעברו, ועיין בגיטין שם. ג) שיהיה התנאי אפשר לקיימו כמו הכא בתנאי משה, לאפוקי אם מתנה ע"מ שתעלי לרקיע וכדומה, דהוי רק מפליג בדברים, ועיין גיטין פ"ד א'. ד) תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר, כמו הכא שהתנאי היה לעבור את הירדן, והמעשה – נחלת עבר הירדן, לאפוקי אם היה התנאי ומעשה כאחד, כגון האומר לאשתו הרי זה גיטך ע"מ שתחזירהו לי אינו תנאי מפני שהתנאי סותר המעשה, דאין הגט חל אלא לאחר שנתקיים התנאי ואז אין הגט בידה, ועיין גיטין ע"ה ב'. ה) תנאי שיהיה אפשר לקיימו ע"י שליח, דאל"ה מעשה רבה היא ולא אתא דבור ומבטל מעשה, ולכן אין תנאי בחליצה מפני שא"א ע"י שליח, עיין כתובות ע"ד א'. ו) שלא יהיה התנאי בא לבטל דבר מן התורה, ע' כתובות נ"ו א'. ובכל אחד מפרטים אלו יש אריכות דברים בבאורים שונים, ולא מצאנו להאריך בהם, מפני שכבר נתבארו הרבה בפוסקים, ועיין ברמב"ם פ"ז מאישות ובאה"ע סי' ל"ח.}}. (קדושין ס"א א׳).


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{הערות תורה תמימה}}



{{שולי הגליון}}