עריכת הדף "תורה תמימה/במדבר/י" (פסקה)

== י ==

'''וביום שמחתכם וגו׳. ''' תניא, וביום שמחתכם – אלו שבתות, ובמועדיכם – אלו שלש רגלים, ובראשי חדשיכם – כמשמעו {{תוספת|ח|דאחרי דמועדים כתיב ביחוד נשאר לפרש ביום שמחתכם על שבת דלא איקרי מועד. והנה משמע מכאן דשבת נקרא יום שמחה, וכ"מ בירושלמי מגילה פ"א ה"ד בענין פורים שחל בשבת, והארכנו לבאר ענין זה בפ' בראשית בפסוק ויברך אלהים את יום השביעי. ועיין בבאורי הגר"א לספרי כאן שהרבה להגיה בדרשה זו.}} [ספרי].

'''ובראשי חדשכם. ''' תניא, יכול כשם שתוקעין על שבת בפני עצמו ועל ר"ח בפני עצמו כך יהיו תוקעין על כל מוסף ומוסף, ת"ל ובראשי חדשיכם, הוקשו כל החדשים זה לזה {{תוספת|ט|ר"ל יכול כשם שתוקעין על מוסף של ר"ח בפ"ע כשחל בחול ועל מוסף שבת בפ"ע כשהיא לבדה, כך יהיו תוקעין על כל מוסף ומוסף כשחלו להיות ביחד, ת"ל ובראשי חדשכם דמדכתיב חדשכם חסר י', מורה על תקיעות של כל החדשים שיהיו שוין. ובגמרא כאן איתא עוד תירוץ לפשיטות זו והעתקנו את זו להיותה פשוטה יותר, יעו"ש.}}. (סוכה נ"ה א׳).

'''על עלותיכם וגו׳. ''' על עלותיכם ועל זבחי שלמיכם, הקיש זבחי שלמי צבור לעולה, מה עולה שחיטתה בצפון אף זבחי שלמי צבור שחיטתן בצפון {{תוספת|י|וכאן בהכרח בשלמי צבור איירי דהיינו כבשי עצרת, שהרי כאן איירי בשיר ואין אומרים שירה אלא על קרבן צבור, ועיין בדרשה הבאה, והא דעולה שחיטתה בצפון מפורש בפסוק ר"פ ויקרא.}}. (זבחים נ"ה א׳).

'''על עלותיכם וגו'. ''' על עלותיכם ועל זבחי שלמיכם, מקיש שלמים לעולה ועולה לשלמים לגבי שיר, מה עולה קדשי קדשים אף שלמים קדשי קדשים, ומה שלמים קבוע להם זמן, אף עולה שקבוע לה זמן, מכאן לעולת נדבת צבור שאינה טעונה שירה {{תוספת|יא|ר"ל מה עולה קדשי קדשים שאין לך עולה קדשים קלים, אף שלמים אינם טעונים שיר רק אם הם קדשי קדשים, ואין לך בשלמים קדשי קדשים רק כבשי עצרת בלבד דשלמי צבור הן, ומה שלמים האמורים כאן לענין שיר קבוע להם זמן, שהרי אוקימנא בכבשי עצרת אף עולה האמורה כאן שקבוע לה זמן, לאפוקי נדבת צבור שאין קבוע לה זמן [כגון קיץ המזבח הבא מן השופרות שנותנין בהן מעות מותר חטאת ומותר אשם שקלים פ"ד מ"ד] אינה טעונה נסכים.}}. (ערכין י"א ב׳).

'''והיו לכם לזכרון. ''' תניא. מניין שאומרים מלכיות בראש השנה, אמר ר׳ יוסי ב"ר יהודה, דכתיב והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה׳ אלהיכם, מה ת"ל אני ה׳ אלהיכם, זה בנה אב, כל מקום שנאמר זכרונות יהיו מלכיות עמהן {{תוספת|יב|וזכרונות בודאי צ"ל בר"ה משום דכתיב זכרון תרועה, והוי הלשון אני ה' אלהיכם פירושו אני אדון לכם דהיינו מלכיות. ובספרי יליף מפסוק זה שצ"ל מלכיות זכרונות ושופרות, והובא בפירש"י בפסוק זה ומבואר לפנינו בפ' אמור, יעו"ש.}}. (ר"ה ל"ב א׳).