עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == אמנם קושיא זו יש לדחותה ותלויה במחלוקת הראשונים דהנה בקידושין דף ט"ז איתא גבי עבד עברי דיוצא בשטר דלמה לי שטרא לימא ליה באפי תרי זיל אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ובגיטין דף ל"ח אמרינן אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה את זה לגופו יכול לא יקנה זה את זה למעשה ידיו אמרת עו"ג ישראל קונה עו"ג עו"ג לא כל שכן ופרש"י שם דהעו"ג אינו קונה את העבד לגופו שיהיה צריך ממנו גט ולכאורה הוי קשה לי מהא דבב"ק דף קי"ג קאמר רבא דעבד עברי הנמכר לעו"ג אם ברח ממנו לא מקרי הפקעת הלואתו רק הוי גזילו ואמרינן שם רבא לטעמי' דאמר רבא עבד עברי גופו קנוי הרי דגם בנמכר לעו"ג הוי גופו קנוי כמו בנמכר לישראל ומצאתי בשיטה מקובצת שהקשה שם על הא דבגיטין איתא דאינו קונה גופו ותי' דלעולם יש לעו"ג קנין בעבד עברי כמו קנין שיש לישראל בע"ע והא דאמרי' בגיטין דאינו קונה לגופו היינו דאין לו בו קנין הגוף כקנין הגוף שיש לישראל בעו"ג דשם גופו קנוי לו לגמרי ומציאתו וולדותיו לרבו וכשיוצא ממנו צריך שטר שיחרור דבכמה דברים שוה שיחרורי עבדים לגיטי נשים וכל זה לא הוי בנמכר לעו"ג אמנם הנימוקי יוסף כתב בפרק החולץ בשם הריטב"א דנמכר לעו"ג הוי גופו רק כמשכון ומהני ליה מחילה הרי דהוי פלוגתא גדולה בעברי הנמכר לעו"ג אי הוי קנין הגוף כנמכר לישראל וא"כ כשיוצא ממנו צריך קנין ולא מהני ליה מחילה כמו בנמכר לישראל או לא ונאמר דר"ת ס"ל כהריטב"א דהוי רק כמשכון ומהני ליה מחילה גרידא ולא צריך קנין כלל והא דבב"ק אמרינן דהוי גזילו ולא הפקעת הלואתו ומפרשינן הטעם משום דגופו קנוי ה"פ דלא הוי חוב גרידא רק גופו קנוי להעו"ג בתורת משכון ויש לו קנין בהעבד עברי כקנין שיש למלוה במשכון ואע"ג דבכל חוב קיי"ל דעו"ג מישראל לא קנה משכון מ"מ בעבדים יש לו קנין כקנין שיש לישראל במשכון והרי אם יחטוף הלוה משכון מהמלוה הוי גזל ממש ולא הפקעת הלואתו דבע"ח קונה משכון ומ"מ הא סגי ליה במחילה גרידא וכמבואר בחו"מ סי' רמ"א סעיף ב' דגם בחוב שיש עליו משכון מהני מחילה דקנין של המשכון תלוי בעיקר החוב וכיון דנפקע החוב ממילא נפקע גם קנין של המשכון. ואפי' להפוסקים דס"ל דבחוב שיש עליו משכון לא מהני ליה מחילה היינו משום דשם המלוה תפוס בהמשכון ואינו מחזירו להלוה ומש"ה ס"ל דלא מהני אבל בעבד דהוא תפוס בעצמו אם נאמר דגופו הוי רק כמשכון הא ודאי דלכ"ע מהני מחילה ודברי הריטב"א בחידושיו לגיטין דף ל"ח בד"ה והאמר שמואל יעו"ש לא זכיתי להבינם וצ"ע] ומש"ה אע"ג דס"ל לר"ת דאין קנין שטר כלל גבי עו"ג מ"מ זה אינו רק כשקונים ממנו שדה וכדומה דצריכין דוקא לקנין וקנין זה לא מהני בו אבל עבד עברי הקנוי לעו"ג כשיצא ממנו דלא צריך דרכי הקני' רק מחילה גרידא מהני בו א"כ הא ודאי דמהני כשנתן לו העו"ג שטר שיחרור דהא לא גרע השטר מאילו אמר לו בע"פ באפי תרי זיל ומיושב קושית מהרש"א דשפיר עביד רבי ק"ו אבל להשיטה מקובצת דס"ל דעו"ג קונה גופו כקנין שיש לישראל בע"ע והרי בנקנה לישראל לא מהני מחילה וצריך שטר דוקא וכיון דצריך קנין הא ודאי דלר"ת אינו יוצא ממנו בשטר וקשה קושית מהרש"א ונאמר דר"ת ס"ל כהריטב"א זה נראה עוד דהר"ת אזל בזה לשיטתו דלכאורה היה נראה לי להוכיח כהשיטה מקובצת ודלא כהריטב"א מהא דבקידושין דף כ' איתא גבי ישראל הנמכר לעו"ג נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים אין מחשבין לו אלא מנה שנאמר מכסף מקנתו נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מחשבין לו כפי שניו א"ל ההוא מרבנן לרבא מכדי האי קרא איכא למדרשינהו לקולא ולחומרא מאי חזית דדרשית לקולא נדרשינהו לחומרא וא"כ בשלמא אם נאמר דגופו קנוי והוי רבו מוחזק בו והעבד הוי המוציא ממנו שפיר פריך כיון שיש לפרש הפסוק דבא להקל על העבד וכן יש לפרשו דבא להחמיר על העבד מנ"ל למדרש להקל על העבד ולהוציא מן המוחזק אבל אם נאמר דגופו הוי רק כמשכון הא ודאי דהעבד נקרא מוחזק לגבי האדון והרי גם בכל מלוה שיש עליו משכון מבואר בחו"מ סי' ע"ב סעיף כ"ב דאם נתחדש איזה ספק בהחוב מקרי הלוה מוחזק ולא המלוה אע"ג דהמשכון ביד המלוה וכ"ש הכא דהעבד הוי מוחזק בעצמו וא"כ אם יש לנו ספק בהדרשה הא ודאי דיש לנו לדורשו להקל על העבד דמספיקא אין להחמיר עליו מבלי הוכחה ברורה ומאי פריך לרבא ומוכרח כהשיטה מקובצת דהאדון הוי המוחזק רק ר"ת אזל לשיטתו דבב"ק דף ג' כתבו התוס' בשם ר"ת דמודה הוא בתורה לדרוש לחומרא ואפי' בממון להוציא מן המוחזק יעו"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף