עריכת הדף "שו"ת בית הלוי/א/יט" (פסקה)

== ד ==
ועתה נדבר במחלוקת רש"י ותוס' בהך דתרומה טמאה ולכאורה נראה להוכיח כשיטת רש"י דבתרומה מותר שארי ביעורים דבשבת דף כ"ד תנן אין מדליקין בשמן שרפה ביו"ט וקאמר שם בגמרא מ"ט לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט וע"ש בתוס' ד"ה לפי שכתבו הסברא להא דמדמינן תרומה לקדשים יעו"ש ועכ"פ הא זה חזינן להדיא בגמרא בודאי דכיון דקדשים טמאים אסור לשורפן ביו"ט מש"ה גם תרומה טמאה אסור לשורפה ביו"ט וא"כ הא תיקשה לכאורה דהא קדשים אינו נשרף בלילה וא"כ יהיה אסור לשרוף גם תרומה טמאה בלילה ובאמת דקושיא זו מבוארת להדיא בירושלמי ריש פרק במה מדליקין וז"ל ולא בשמן שרפה אר"ח זאת אומרת שאסור להצית האור במדורת קדשים והיא דולקת והולכת בשבת [פי' מדאוסר להדליק בשמן שרפה בשבת דההדלקה הא הוי מע"ש ודולקת מעצמה בשבת] והא תנינן ומאחיזין האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שיצית האור ברובן אר"י בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה והיא נעשית מאילי' ברם הכא התורה אמרה אין שורפין קדשים ביו"ט וא"צ לומר בשבת [פי' ומש"ה אסור גם בהתחיל מבע"ש] רבי אחא בשם ר"ח זאת אומרת שמותר להצית האור במדורת קדשים והיא דולקת והולכת בשבת והא תנינן אין מדליקין בשמן שרפה ביו"ט (נראה דצ"ל והא תנינן ולא בשמן שרפה דמההיא הא יש לפרשה במדליקה ביו"ט עצמו ורק מהך פריך שפיר דאיירי בשבת וע"כ מדליקה בע"ש] מפני יו"ט שחל בערב שבת מעתה אין מדליקין בשמן שרפה בלילה על שם שאין שורפין קדשים בלילה אמר ר' יוחנן ירדו בשיטת ר' ישמעאל כמה דר' ישמעאל אמר תינוק שעבר זמנו נימול בין ביום בין בלילה כך עבר זמנו נשרף בין ביום בין בלילה מה אית לך שמן שרפה שעבר זמנו מכיון שנטמא כמי שעבר זמנו עכ"ד הירושלמי הרי דהירושלמי הקשה קושיא זו אמאי מותר לשרוף תרומה טמאה בלילה ומה דמתרץ לה ר' יוחנן דהוי כמו שעבר זמנו נראה דר' יוחנן אזל לשיטתו דבש"ס דידן ביבמות דף ע"ב קאמר כן ר' יוחנן דנותר שלא בזמנו נשרף גם בלילה אבל ר' אלעזר פריך ליה שם דבנותר אפי' שלא בזמנו כ"ע מודים דאינו נשרף אלא ביום מדכתיב והנותר ביום השלישי כו' ביום אתה שורפו דאפי' מאן דלא דריש וא"ו מ"מ וא"ו ה"א דרש וע"ש דמשמע דגם ר' יוחנן חזר בו והודה לר"א וא"כ הא להש"ס דידן תשאר קושיא של הירושלמי דאמאי מותר לשרוף תרומה טמאה בלילה הן אמת דהרמב"ם כתב בפרק י"ט מה' פסולי המוקדשין ה"ה וז"ל אע"פ ששלמים אסורי' באכילה מתחילת ליל שלישי מ"מ אין שורפין אותו אלא ביום וכן הפיגול אינו נשרף אלא ביום ואין שרפת טמא ופיגול דוחה יו"ט עכ"ד הרי דלגבי הא דאינו נשרף ביו"ט הזכיר הרמב"ם גם טמא ולגבי לילה לא הזכיר רק נותר ופיגול ומשמע להדיא דס"ל דקודש שנטמא מותר לשורפו גם בלילה והנראה סברתו דהרי הא דאין קדשים נשרפין בלילה נפקא לן בפסחים דף ג' מקרא דוהנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ביום אתה שורפו ואי אתה שורפו בלילה והך קרא הא לא כתיב רק גבי נותר ומש"ה ס"ל דטמא נשרף בלילה גם בקדשים ומש"ה ניחא הא דתרומה טמאה מותר לשורפה בלילה אכן הרי באמת כבר הקשו על הרמב"ם הנ"ל מדברי התורת כהנים פרשה צו וזה לשונו ביום השלישי באש ישרף זה בנה אב לכל הנשרפין שלא יהיו נשרפין אלא ביום הרי מוכח דקודש טמא ג"כ אינו נשרף רק ביום וכבר הוזכרה קושיא זו על הרמב"ם בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא ח"א סי' צ"ו ובשער המלך ה' פהמו"ק יעו"ש וגם דהא בדברי הירושל' הא מבואר להדיא להיפוך שהקשה דתרומה טמאה יהי' אסור להשרף בלילה משום דקודש אינו נשרף בלילה ותירץ משום דגם נותר שעבר זמנו נשרף בלילה ונטמא הוי כעבר זמנו ומוכרח מהירושלמי דכל פסולי הקדשים יש לנו ללמוד מנותר שלא יהיו נשרפין בלילה וע"כ לא תי' אלא כיון דגם נותר שעבר זמנו נשרף בלילה ומוכרח דאי הוי ס"ל דנותר שלא בזמנו ג"כ אינו נשרף בלילה גם טמא היה אסור לשורפו בלילה וא"כ לפי הש"ס דידן דס"ל דנותר גם אם עבר זמנו אינו נשרף בלילה גם טמא אסור לשורפו בלילה וכהתו"כ וקשה על הרמב"ם. ועכ"פ הא קשה לדידן אמאי מותר להדליק בשמן תרומה טמאה בלילה ולא מדמינן תרומה טמאה לקודש טמא דאסור בלילה וכמו דלענין האי דינא דאין שורפין קדשים ביו"ט. מדמינן תרומה לקודש כמו כן נאסור בתרומה בלילה והרי בכמה דוכתין מבואר להדי' דתרומה טמאה נשרף בלילה ומשנה שלמה שנינו בפסחים דף מ"ו כיצד מפרישין חלה בטומאה ביו"ט יניחנה עד הערב הרי דבערב נשרפת שפיר: