עריכת הדף "רע"ב/שקלים/ד" (פסקה)

==ד==
'''מותר התרומה.''' היינו מה שנשאר בקופות בראש חדש ניסן, שאז מביאין קרבנות מתרומה חדשה:

'''צפוי לבית קודש הקדשים.''' לרצפה ולכתלים:

'''מותר פירות.''' רבי ישמעאל לטעמיה, דאמר לעיל מותר שיירי הלשכה קונים מהן יינות שמנים וסלתות והשכר שמשתכרים בהן קרוי מותר פירות, כלומר מה שהותירו ונשתכרו בפירות שקנו:

'''קיץ למזבח.''' כשהמזבח בטל מביאים מהן עולות, כמו שדרך בני אדם להעלות מיני מתיקה על השלחן בגמר סעודתן כך אחר שגמרו להביא חובת היום מביאים עולות הללו כשאין נדרים ונדבות והמזבח בטל:

'''מותר תרומה לכלי שרת.''' מקרא דריש ליה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/כד|דברי הימים ב, כד]]}} ואת שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה', איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זו תרומת הלשכה:

'''מותר תרומה לקיץ המזבח.''' שלצורך קרבנות הופרשה:

'''מותר נסכים.''' גזברי הקדש היו ממציאים מעות לבעלי יינות ושמנים וסלתות, לספק למנחות ונסכים כל השנה, ואם קבל עליו לספק ג' סאים בסלע ועמדו ארבעה סאים בסלע צריך שיתן ארבע סאין, ואותה סאה היא מותר נסכים. וכן כשמודדין להקדש היו מודדין במדה מבורצת וגדושה, והגזבר היה מוחק המדה, הברוץ נקרא מותר נסכים. ועושין מהן כלי שרת, שהנסכים מתקדשים בכלי שרת:

'''מותר נסכים לקיץ המזבח.''' שהנסכים כליל והעולה כליל:

'''זה וזה.''' רבי עקיבא ורבי חנינא:

'''לא היו מודים בפירות.''' כדאמר ר"ע לעיל שאין משתכרים בשל הקדש. ומסקנא דתנאי ב"ד הוא על המותרות שיהיו כולן קרבים עולות. וכן הלכה: