עריכת הדף "
רבנו מנוח/חמץ ומצה/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''ולוקח שני רקיקין וחולק אחד מהם כו'''' ומנהגנו לחלוק האחד קודם קריאת ההגדה משום דאמרינן הא לחמא עניא ודרך עניות בפרוסה. כן נהגנו אעפ"י שאין בו טעם עיקר דהא לא בעי פרוסה אלא בשעת המוציא ותו דאפילו אינו פרוס לחם עוני מקרי ומנהג גם כן לשום החצי תחת המפה זכר למשארותם צרורות בשמלותם: '''כתב ''' הרב ''' ומפני מה אינו מברך על שתי ככרות שלמות כשאר ימים כו'.''' אמר המפרש כאן למדך הרב דבימים טובים בעינן לחם משנה כמו שבת. וכ"כ בהלכות שבת פרק ל' מיהו בגמרא לא אשכחן לחם משנה כי אם בשבתות כדאמרינן פרק כיצד מברכין ובשבת נקיט תרי ובצע חדא ואי קשיא לך מאי טעמא גבי לחם משנה מרבינן ימים טובים ולא מרבינן להו לענין ג' סעודות וטעם הדבר לפי שעל לחם משנה נאמר הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קדש שבתון לרבות ימים טובים כדאמרינן בעלמא שבתון כל מקום שנאמר בו שבתון שבות והיינו דאמרינן את אשר תאפו אפו אסמכתא לעירובי תבשילין מדכתיב שבתון שבת קדש מכלל דביום טוב שחל להיות ערב שבת משתעי קרא אבל לענין שלש סעודות ויניחו אותו הפסיק הענין ולא כתוב בתלתא היום אלא שבת וכ"כ בעל העזר וטעם יפה הוא. ואחר כך לוקח מצה ומרור ואין בזה משום מצות מבטלות זו את זו דהא בזמן שבית המקדש קיים הוי אכילת מרור דאורייתא וכ"ע מודו דמצות דהיכא דהוו דאורייתא ודאורייתא או דרבנן ודרבנן דאין מבטלות זו את זו. ואם אכל מצה בפני עצמה כו' כלומר ויצא נמי ידי חובה וקיים מצות אכילתן ואפילו לכתחלה אכיל להו זה בעצמו וזה בעצמו. ומה שכתב הרב ואוכל מבשר חגיגת ארבעה עשר תחלה. ואיתא בפרק אלו דברים דאמרינן התם חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחלה לפסח כדי שיהיה הפסח נאכל על השבע ומה שכתב ולא ברכת הפסח פוטרת של זבח איתא בשלהי ערבי פסחים כו' ולאו למימרא דפסח אכל תחלה שהרי פסח אינו נאכל אלא על השבע כדכתבינן ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן אלא ר"ל שאם בירך על הזבח ברכת הפסח טעות הוא וחוזר ומברך ברכת הזבח וכן ברכת הזבח אם עשאה על הפסח אינה פוטרת אותו דזבח ופסח תרי עניני נינהו ולא בהדי הדדי שהרי חגיגת י"ד לאו חובה היא ופעמים שלא היתה באה כלל כגון שחל י"ד להיות בשבת ואי נמי בזמן שהחבורה מועטת דסגי להו בפסח לחוד ומש"ה אין ברכותיהן פוטרות זו את זו ובהא פליגי בגמרא ר' ישמעאל ור' עקיבא ופסק הרב כר' עקיבא דאמר לא זו פוטרת את זו דהא קי"ל הלכה כר' עקיבא מחברו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף