עריכת הדף "קצות החושן/חושן משפט/רצה" (פסקה)

== ד ==

'''דמגופ'. ''' ר"פ המפקיד פריך והא אין אדם מקנ' דשלבל"ע ואפי' לר"מ כו' כגון פירות דקל דעבידי דאתו וכו' והקשו בתוס' דהכא אפי' עבידי דאתי היאך יקנ' הכפל ששילם והא מעות אינו קונ' וכו' וי"ל דהמקש' הי' סבור דבשעת משיכ' הקנ' לו הפר' לקנות הכפל כשיבא אע"ג דבפ' מי שמת אמרינן בדקל לפירות אפי' רבנן מודי דקנ' היינו משום דעבידי דאתי אבל הכא דלא עבידי דאתי אפי' לר"מ לא קנה וכדמשמע פ' השולח (דף מ"ג) גבי מוכר עבדו לקנס תיבעי לר"מ תיבעי לרבנן וכו' ע"ש. ובחידושי הרשב"א פרק השולח שם בהך איבעי' דמוכר עבדו לקנס הקש' דאמאי לא אמרינן דאפי' לרבנן קני וטעמ' דגוף העבד מכר לכשיגחנו שור ועשה שותף עמו בעבד שלו ממש לענין קנסיו ובשאר דברים כגון למלאכתו ולעמוד לפניו יהי' של חבירו (צ"ל שלו) דאטו שותפים שקנו עבד והתנו ביניהם כך מי לא הוי קנסיו לשותף זה ומאי שנא הכא וה"נ קשי' לי בהאי דהמפקיד אמאי לא העמידה בכך וה"ל כמקנ' לו הפר' לענין כפילא וצריך לעיין עכ"ל: ולי נרא' ליישב דאמרו שם פרק השולח בהך בעי' דמוכר עבדו לקנס ת"ש יליד בית כו' מה יליד בית אע"פ שאין בו ש"פ אוכל אף קנין כספו אף על פי שאין בו ש"פ אוכל ואי אמרינן מוכר עבדו לקנס מכור מי איכ' עבדא דלא מזדבן לקנס וכתבו שם תוס' ז"ל וא"ת כי נמי אינו מקנה תיקשי שיכול למוכרו לגמרי וכו' ועוד י"ל אפי' מכרו כולו אינו מכור דהא אינו שוה כלום ואינו מוכרו אלא לקנס ולקנס אינו מכור עכ"ל וכיון דאפי' מכרו כולו כל שאין שוה כלום אלא לקנס אינו מכור א"כ אפי' מכר לו גוף העבד ?לכשיגחנו אינו מכור כלל כיון דאינו שוה לו אלא לקנס אינו מכור והיינו נמי טעמ' דפרה לכפילא לא מהני אע"ג דמקנ' לו גוף הפר' להיות שלו לכפילא משום דאפי' מכר לו גוף הפרה לגמרי כל שאינו שוה כלום אלא לקנס אינו מכור ולא זכה הקונ' כיון דאין בו שוה ממון אלא לקנס ומתרצ' קושית הרשב"א לענ"ד. ולפ"ז נרא' כיון דמוכר גוף העבד לגמרי היכא דיש בו שוה פרוט' דאיתיה בתורת מכיר' דודאי ממילא נמי הקנס שלו כיון דקנה גוף העבד א"כ ה"ה במוכר עבדו למלאכ' ולקנס דזוכ' נמי בקנס ואע"ג דקני את וחמור לא קנה חמור וכן דבר שבא לעולם עם דשלבל"ע דאינו קונה דשלבל"ע הכא כיון דה"ל כשותף עמו וכמ"ש הרשב"א הרי הוא כמו שגוף העבד שלו לכשיגחנו אלא דכיון דאינו שוה כלום ואינו מוכרו אלא לקנס אינו מכור אבל היכא דשוה מידי ואיתיה במכיר' למלאכ' וכיוצא במידי דאית ביה ממון ומכרו נמי לקנסו הרי הוא כאלו קנה גוף העבד דשוה מידי דזוכ' בקנס אף ע"ג דחבירו שותף עמו בעבד לעמוד לפניו וכיוצ'. ולפ"ז במסקנ' דמסיק שבחא דמעלמ' עביד אינש דמקני שבחא דמגופה לא עביד אינש דמקני א"כ כל שבחא דמעלמ' מקנ' לו והיינו היוקר לדעת הרמב"ם וכמ"ש בסק"ג א"כ שפיר מהני פרה לשבחא דמעלמ' וקונ' היוקר גם הכפל ואין בזה משום מוכר עבדו לקנס כיון דהוא שותף עמו וקנה גוף הפר' במידי דממון והוא שבח יוקרא וכל שקנ' גוף הפרה במידי דאי' במכיר' ממילא זוכ' בקנס כשהוא שותף עמו וכמ"ש. ובזה ניח' ליישב דברי הרמב"ם שכתב בפ"ח משאל' ז"ל חזר' הבהמ' עצמה חוזרת לבעלים היא וגיזותיה וולדותיה שאין זה השומר קונ' שבח הבא מגופה אלא שבח הבא מאליו עכ"ל. ותמהו עליו דהא פריך לה בש"ס והא אין אדם מקנ' דבשלבל"ע ומשני נעש' כאומר פרה זו לכשתגנוב ותרצ' ותשלימני קנוי' לך מעכשיו כיון דגם לפי ס"ד דמקש' דהא אין אדם מקנ' דשלב"ע סבור דמקנ' ליה מעכשיו דהא מעות אינו קונ' אלא משום דסבור דמקני ליה פרה לכפיל' ולזה מקש' דה"ל דבר שלא בא לעולם ואם כן מה דמתרץ הרי פרתי קנוי' לך מעכשיו היינו דמקנ' לו לגמרי גוף הפר' וא"כ היכי כתב הרמב"ם דפר' חוזרת וא"כ אינו אלא פרה לכפילא דכה"ג עלתה בתיקו גבי מוכר עבדו לקנס וכן כתב הרמב"ם פ"ח מעבדים ע"ש ולפי מ"ש ניחא דודאי למאי ס"ד דאינו מקנ' לו שום שבח מן הפר' אלא הכפל וכדפריך עלה א"ה אפי' גיזות וולדות נמי אלמ' ס"ד דאינו קונ' שום שבח א"כ פרה לכפילה ה"ל דבר שלא בא לעולם כמו מוכר עבדו לקנס ואפילו הוי שותף עמו לקנס וכמ"ש הרשב"א לא מהני כיון דאפילו מוכר עבדו לגמרי אם אין בו שוה פרוט' ואינו אלא לקנס אינו מכור אבל במסקנ' דמסיק שבחא דמעלמ' עביד אינשי דמקני אם כן מקנ' לו כל שבחא דמעלמ' וכה"ג דאית ביה בגוף העבד דין ממון למידי ושפיר איתיה במכיר' זוכ' נמי בקנס כיון דגוף העבד שלו וממיל' נמי היכ' דהוא שותף הרי הוא קונ' כמו שלו לגמרי במאי דאתנו ביניהם וכמ"ש א"כ תו אינו צ"ל דמקנ' לו גוף הפר' לגמרי וסגי לה פרה לשבחא דאתי מעלמא וכמ"ש ודו"ק היטיב:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:קצות החושן]]