עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/יג" (פסקה)

== ד ==

'''טעון''' עט"ז דהעלה דיעבד אם לא שחטה שרי ובנה"ך השיגו דמדאמר שאר טריפות אין פוסלין והיינו דיעבד משמע שחיטה פוסלת דיעבד ויש ליישב דה"א שאר טריפות פוסלין כמ"ש בהג"א פ' בהמה המקשה דראב"י אוסר בן פקועה טריפה דבעינן שיהא הוא עצמו ראוי לשחיטה והא דבן ט' מת או ח' חי מותר תי' בבכור שור. גם אפשר לדחוק ולתרץ בע"א וקמ"ל כאן דאין טריפות פוסל בבן פקוע ולאו בהפריס אשמעינן אלא מלתא בפ"ע הוא דאין טריפות פוסל ביה ומ"מ לדינא כולם הסכימו דיעבד אסור. ומה שמשמע מט"ז בפשיטות דסכין פגומה וכדומה אין אוסר הש"ך אות ה' אוסר ואחריו החזיק התב"ש וכ' בשמ"ח ס"ג דמ"מ אין להחמיר בספק שחיטה אם נמצא הסכין פגום. וכתב עוד דאם נעשה נבילה גיסטרא וניטל ירך אסור וכי מתה עומד ושוחט. הנה מ"ש דנ"ל מסברא כן הרא"ה בה' נ"ח ב' כתב דצריך שחיטה הראויה ודווקא טריפות דרוסה שאין אלא שירטא (הוא כמו סריטה) שאין ניכר ואין הכל בקיאין כו' אבל שאר טריפות פוסלין ואפשר להקל בספיקות עכ"ל ואפשר דאין ראיה מהתם דאספק טריפות קאי דאוסר שאר טריפות וכן נראה ממ"ש הרא"ש הביאו הט"ז אות ד' טריפות דאין מפורסמין כולי האי משמע הא טריפות מפורסם מחוסר אבר אוסר בו אבל ספק בשחיטה אפשר דאיתחזק מיקרי ואף בדרבנן אסור ומ"מ יש להקל: ואם ניקב הוושט במקום שחיטה מדברי השמ"ח דכי מתה עומד ושוחט משמע הא ניקב הוושט דלא הוה אלא טריפה מחיים מהני שחיטה אמנם בכר"ו אות ג' הביא ראיה מבן פקועה דנפל דובא עליה ולא מצינו שבדק בסימנים ומהא יליף הרשב"א דאין שהיה וחלדה פוסל בו עכ"ל ולמ"ש השמ"ח אין ראיה דבספק יש להקל ולא בוודאי. ומ"מ נראה להקל דהט"ז מכשיר בלא"ה והרשב"א כתב שהה ודרס כשר א"כ עכ"פ בשעת הדחק יש לסמוך עלייהו כדכתיבנא: