עריכת הדף "פירוש המשנה לרמב"ם/מכשירין/ו" (פסקה)

== ד ==

אמר הקב"ה בטומאת משקין {{ממ|ויקרא יא לד}} מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא ואמרו בסיפרא אין לי אלא מים הטל ויין והשמן והדם והדבש והחלב מנין ת"ל {{ממ|שם}} וכל משקה אי וכל משקה יכול מי תותים מי רימונים ושאר כל מי פירות ת"ל מים מה מים מיוחדין שאין להן שם לווי אף אני ארבה הטל והיין והשמן והדם והדבש וחלב שאין להם שם לווי ומוציא אני את מי תותים ומי רימונים ושאר כל מי פירות שיש להם שם לווי ואמר אח"כ בהכשר זרעים לטומאה {{ממ|שם}} וכי יותן מים על זרע ואמרו בסיפרא אין לי אלא לאחר הכשר מים מנין לעשות שאר משקין כמים נאמרו מים למעלה ר"ל בטומאת משקין ונאמרו מים למטה מה מים האמורין למעלה עשה בהן שאר משקין כמים אף מים האמורים למטה נעשה בהם שאר המשקים כמים הרי שנתבאר לך מכאן כי כל משקה שאין לו שם לווי מכשיר ומיטמא והם אלה הז' משקין לבד אשר מנה ואל תחשוב כי דבש דבורים הוא ג"כ שם לווי לפי שדבש גרידא שמו ואין צריך לווי אמנם לווי בכאן של דבורים לחלוק בינו ובין דבש צרעים והוא דבש הצרעות וטעם היותו טהור לפי שאינו מיטמא ואינו מכשיר ואמרו מותר באכילה כדי שלא תחשוב שהוא כמו חלב בהמה טמאה שאינו מותר באכילה כיון שהצרעה היא משרץ העוף וההפרש בין זה לזה פשוט לפי שהדבש אינו נולד בגוף הדבורה והצרעה אבל הוא טל ירד על הצמח ומתערב בו כח הצמח ההוא ולחלוחתו יחזור דבש ואוכלין אותו הדבורים ונכנס לאצטומכתם ומה שיותר מובחר תקיא אותו לכוורת ותצפינהו כדי שתמצא אותו עת כריתות הצמחים ואפיסתן במדברות ולא הוצרך לבאר בדבש דבורים שהוא מותר באכילה לפי שכבר נתבאר זה בפסוקים ובתוספתא דשבת {{ממ|פ"ט}} אמרו מנין לדם שהוא משקה שנאמר {{ממ|במדבר כג כד}} ודם חללים ישתה מנין ליין שהוא משקה שנאמר {{ממ|דברים לב יד}} ודם ענב תשתה חמר מנין לדבש שהוא משקה שנאמר {{ממ|שם}} ויניקהו דבש מסלע מנין לשמן שהוא משקה שנאמר {{ממ|ישעיהו כה ו}} משתה שמנים מנין לחלב שהוא משקה שנא' {{ממ|שופטים ד יט}} ותפתח [את] נאד החלב ותשקהו מנין לטל שהוא משקה שנאמר {{ממ|שם ו}} וימץ טל מן הגזה מלא הספל מים מנין לדמעות העין שהוא משקה שנאמר {{ממ|תהילים פ ו}} ותשקמו בדמעות שליש מנין למי האף שהוא משקה שנאמר {{ממ|ירמיהו ט יז}} ועפעפינו יזלו מים ואלו כולן אסמכתות והעיקר הלכה למשה מסיני כמו שבארנו פעמים רבות בכוונתי הזאת: