עריכת הדף "ערך/כוונה במצוות" (פסקה)

==כונה במצוות דרבנן==

יש מחדשים שאין צריך, {{הערה|כך מביא המג"א (ס' סק"ג) מרדב"ז (ח"ד אלף וצ"ד) ומשפט צדק (ח"ב סב), וכן נראית הסכמת א"ר (תפט סקי"ב)}} וי"א שאין הבדל וגם בדרבנן צריך כוונה. {{הערה|פר"ח (ס' שם, תעה סק"ד, תפט ססק"ד) וטו"א (ר"ה כח: ד"ה מאי לאו) וחכמת שלמה (סי' ס', תעה ס"ד) ומגן גיבורים (שלה"ג ס"ס ס') ומשנ"ב (ס' סק"י) משם הגר"א (סי' תשט, וכ"ה בסי' תפט).}} וי"א שאפילו אם בדרבנן אין צריך, יתכן שדברי נביאים נחשבים כדאורייתא לענין זה וצריך כונה. {{הערה|פמ"ג (ס' א"א סק"ג) וברכ"י (תפט סקי"ג) משם מקראי קודש (פ"ב דשופר) ומשנ"ב (תרצה סק"ד), אך יעו' בשער הציון (תרצ סקמ"א).}} ויעוין לעיל מחלו' בדעת השו"ע לגבי דרבנן.

והרדב"ז (ח"ה קכה) כתב דאדרבא בדרבנן איכא סברא להצריך כונה כדי שלא יזלזלו בה, וכן נראה מהרבה אחרונים שדוקא בדאורייתא אפשר לומר דחזקה עביד לשמה אבל בדרבנן ליכא חזקה. {{הערה| חכמת שלמה (שם) ומדבריו בשו"ת ובחרת בחיים (סי' כג ד"ה ועוד) ומשו"ת רמ"ץ (או"ח י' סקי"ג) שהובא בשד"ח (כללים מ' סוף כלל סד) מחנה חיים (ח"א כג ד"ה ואוסיף) ומנחת אלעזר (ח"ג לד)}} ובשואל ומשיב (קמא ח"ב ס"ס א) כתב שהדבר סתום דמה טעם יש בדבר לומר דבדרבנן איצ"כ. וצ"ע הסתירה שבדברי הרדב"ז, שהוא המקור להקל בדרבנן.

=== הסברא שבדרבנן אי"צ כונה ===

א. רק מספק נקטינן דמצוות צ"כ, א"כ בדרבנן יצא בלא כוונה דספק דרבנן לקולא. {{הערה|הערות לספר ראש יוסף רפ"ב דברכות עפ"י הב"ח (תעה ד"ה ומה) כתב בדעת הרא"ש. וכ"כ הפר"ח (תפט סק"ד) ופמ"ג (בפתיחה להל' ברכות השחר ד"ה עוד ראיתי) בדעת השו"ע.}}

ב. דרבנן יותר קל מדאורייתא. {{הערה|עמודי אור (סי' ד' כלל ד') ושבילי דוד (כללי הל' ברכות) וערוגות הבושם (או"ח טז סק"ז).}}

ג. כוונת המצוות היא מדרבנן ולכך אין בה את הכלל דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, אך טעם זה הוא רק לסוברים שהיא מדרבנן. {{הערה|הלכה ברורה סי' ס' בירור הלכה סקי"א, משמש צדקה (או"ח כט) ובית יצחק (ח"ב מאה"ע דף צה:).}}

ד. בדאורייתא העיקר הוא הכוונה, דהחפץ לשם יתברך הוא שאמר ונעשה רצונו, וכל שאינו מתכוין מה מועיל, אבל בדרבנן שהוא רק שלא תשתכח תורת מרור בזמן הזה, א"כ כל שאכל יצא אף שלא התכוין למצוה. {{הערה|שואל ומשיב קמא (ח"ב ס"ס א') לענין מרור בזמן הזה שמדרבנן.}} אך ביאור זה תקף רק במצוות שהם "שלא תשתכח תורת".