עריכת הדף "ערך/ברכה שאינה צריכה" (פסקה)

==איסור ברכה שאינה צריכה, כשמחייב עצמו בברכה==
כתב הטור בסי' רצא שהרא"ש היה מחלק סעודת שבת בבוקר לשתי סעודות כדי שתעלה לו לסעודה שלישית, וכתב הב"י שם דכתב הרא"ש בתשובה דאין בזה משום ברכה שאינה צריכה משום שזה נצרך לכבוד שבת, וקשה דהא המקור שאסור לאדם לחייב עצמו בברכה הוא מהגמ' ביומא ע., דכהן גדול קורא בע"פ ולא מס"ת ולא מביאים עוד ספר כדי שלא יצטרכו לברך שוב, א"כ נפיק לן שאפי' במקום צורך ככהן גדול ביום הכיפורים בבית המקדש, דודאי הוי כבוד ציבור טפי אם יקרא כמצוותו בספר מ"מ שייך בזה איסור ברכה שאינה צריכה, (ובאמת תוס' בשבת חלקו על הרא"ש ואסרו), וצ"ל דשאני התם ביומא דמ"מ יקיימו את עיקר המצוה ע"י שיקרא בע"פ, משא"כ הרא"ש אם לא יחלק סעודתו לא יאכל סעודה שלישית ותיבטל המצוה לגמרי כמש"כ הטור שם.  והמג"א בסי' רטו ס"ק ו, הביא מהשל"ה דבשבת אם הביאו לו פירות בתוך הסעודה יכול להניחם לאחר הסעודה כדי לברך עליהם ברכה אחרונה כדי להשלים למאה ברכות, והקשה עליו שם, ועוד יש להוסיף דהא אפי' במקרה של הרא"ש ההיתר אינו מובן כל צרכו כמו שכתבתי, ועוד שחלקו עליו, כ"ש הכא דיכול להשתדל להשלים בדרך אחרת, אלא שיש לדון להתיר מטעם אחר דכה"ג לא הוי מצריך ברכה, דכל האיסור שייך רק במקרה שכעת פטור ועושה מעשה המחייבו דומיא דס"ת הנ"ל, משא"כ הכא שאף אם יאכל באמצע הסעודה אינו פטור מברכה אחרונה אלא שברכהמ"ז פוטרתו, ולא דמי להתם שהברכה שבירך כבר פטרה אותו, והשתא הוא פטור.