עריכת הדף "
מראי מקומות/עירובין/כא/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי == התוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#מוטב|ד"ה מוטב]]}} כתבו שאף שבפרק קמא אמרינן ד' דברים פטורים במחנה ואחד מהם רחיצת ידים, ואם כן כל שכן שיותר במקום סכנה, מכל מקום מחמיר על עצמו היה. וה{{ממק|תורת חיים}} העיר שדברי התוספות דלא כדעת הרמב"ם שהרי אמרינן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} כל עבירות שבתורה אם אורמים לאדם עבור ולא תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת אלילים, ופסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יסודי התורה/ה#ד|יסודי התורה פ"ה ה"ד]]}} כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו, ומבואר שדעת הרמב"ם שאסור להחמיר במקום סכנה בשאר עבירות. אמנם הרא"ש {{ממ|[[רא"ש/עבודה זרה/ב/ט|ע"ז פ"ב סימן ט]]}}, הטור {{ממ|[[טור/יורה דעה/קנז|יו"ד סימן קנז]]}} והשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קנז|שם]]}}. והחיד"א בפתח עיניים יישב דברי התוספות עם דעת הרמב"ם שר"ע ידע שעתיד למות במיתה קשה כפי שאמר לו רבו רבי אליעזר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/סח/א|סנהדרין סח.]]}}: שלך קשה משלהן, ובאופן שיודע שיתעללו בו קודם מיתתו הדין הוא שרשאי לשלוח יד בנפשו כפי שעשה שאול המלך{{הערה|כמבואר בשמואל א' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/לא#ד|לא ד]], ועיין רד"ק [[רד"ק/שמואל א/לא#ד|שם]]}}.}}. אלא שרבי עקיבא היה מוכן לסבול על נפשו היסורים ביודעו התיקון שנעשה על ידי יסורים אלו בשמים, אך עתה שהוכרח לבטל דברי סופרים אמר שבכהאי גוונא מוטב שימות מיתת עצמו, ולא מיתת יסורים על ידי הערלים, בכדי שלא לעבור על דברי חבריו{{הערה|וסופו של מאסר זה היה בסריקת בשרו במסרקות של ברזל כמבואר בדברי המדרש שוח"ט המובאים לעיל.}}. ובספר ראשי בשמים {{ממ|ליקוטי אגדות הש"ס, ד"ה כשהיה רבי עקיבא}} ביאר מה שאמר ר"ע מוטב אמות מיתת עצמי, שבשעת הריגתו אמר רבי עקיבא לתלמידיו כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, בכל נפשך, אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו כו', ועל כך אמר רבי עקיבא שמוטב שאמות מיתת עצמי היינו לא מיתה שיש בה קידוש השם שעליה הצטערתי כל ימי, ולא אעבור על דברי חבירי. עוד ביאר, שהרי חשוב הוא כמאבד עצמו לדעת והמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא ועובר על "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#ה|בראשית ט ה]]}} ואעפ"כ מוטב שאמות מיתת עצמי, דהיינו איבוד עצמו לדעת, ולא לעבור על דברי חבירי כי חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה. אמרו לא טעם כלום וכו', האחרונים הרבו להוכיח מכאן לדיני נט"י: פרמ"ג קנח' סקי"ד ישועות יעקב סימן קנח', אור זרוע נט"י נו' ובמהרש"ם כאן תי' על פי תוד"ה מוטב, עי"ש מהרצ"ח ותורת חיים. ומה בבית האסורין כך וכו', ומאיזה טעם יפטר בבית האסורים? עי' מהרש"א. בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים, מהי? עי' רש"י כאן איך שגרס ויאר, ועי' שב יד:, עי' מהרש"א כאן ושם ובפנ"י, ועי' רמב"ם הל' שאר אבוה"ט ח' ח'. נראה אם פרחה הגפן, פתח הסמדר הנצו הרימונים, בדרש הגמרא: ע"ע רש"י ופי' הגר"א שם בשיר השירים. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף