עריכת הדף "מלאכת שלמה/שבת/יז" (פסקה)

== ד ==

'''ר' יוסי אומר כל הכלים וכו'.''' בירושלמי ל"ג ר' יוסי אומר. וכן בקצת סכ"י: 

'''כל הכלים ניטלין.''' בגמ' ת"ר בראשונה היו אומרים ג' כלים ניטלין בשבת מקצוע של דבילה וזוהמא ליסטרון של קדרה וסכין קטנה שע"ג שלחן התירו וחזרו והתירו וחזרו והתירו עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה ובגמ' אמר ר' חנינא בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו דכתיב בימים ההם ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים להם ערימות ופי' רש"י ז"ל משנה זו דלעיל בראשונה היו אומרים שלשה כלים ותו לא משום דהוו מזלזלו בשבתות דכתיב בימים ההם ראיתי ביהודה וגו' ע"כ. וכתב הר"ן ז"ל ומפר' בגמ' וחזרו והתירו כלי שמלאכתו להיתר אפי' מחמה לצל ומדלא קאמר חזרו והתירו לגמרי משמע דשלא לצורך כלל אסור ומיהו ספרי הקדש ואוכלין אפי' שלא לצורך כלל מותר דדוקא כלים שנאסרו מתחלה אין לנו להתיר אלא מה שפירשו חכמים אבל כתבי הקדש ואוכלין שלא נאסרו כל המחמיר עליו להביא ראיה עכ"ל ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל בר"פ הגוזל קמא {{ממ|בבא קמא דף צ"ד ע"ב}} דבכל מקום שאומר בימי פלוני נשנית משנה זו דהיינו הא דהכא ובס"פ אלו מציאות בימי רבי נשנית משנה זו גבי הוי רץ לתלמוד יותר מן המשנה ובס"פ בתרא דהוריות בימי רשב"ג נשנית משנה זו כשהנשיא נכנס כל העם עומדין וכו' הכל מפר' ר"ת דלא נשנית אלא דוקא לההוא דרא אבל לא לפניו ולא לאחריו. וכן כתוב ג"כ בספר כריתות בלשון למודים שער ב': 

'''ויתד של מחרישה.''' דהני קפיד עלייהו והוי מוקצה מחמת חסרון כיס דכ"ע מודו ביה: 

'''כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך ר' נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך.''' ור"א ס"ל כותיה דר' נחמיה בעירובין פ"ג גבי נתנו במגדל ונעל בפניו. ובנוסח כ"י כל הכלים הניטלין לצורך ניטלין שלא לצורך. ועיין בבית יוסף סי' ש"ח שהביא כמה חילוקי דיני מוקצה בדרך קצרה והעתיקם שם בספר לבוש החור: