עריכת הדף "מזרחי/בראשית/ח" (פסקה)

== ד ==

'''בחדש השביעי סיון והוא שביעי לכסלו שבו פסקו הגשמים. ''' לא אייר שהוא שביעי לחשון שבו ירדו הגשמים שהרי הק"נ יום של תגבורת הן חוץ מהמ' יום של מבול כי פי' ויגברו המים על הארץ הוא מאליהן שהרי הגשם לא היה רק ארבעים יום וארבעי' לילה ואין סברא שיהי' הפי' של ויגברו במ' יום מהגשם וק"י יום מאליהן אלא או כלן מאליהן או כלן מהגשם ואחר שאי אפשר שיהיו כלן מהגשם יחוייב שיהיו כלן מאליהן ופי' ויכלא הגשם בסוף הארבעים יום לא בסוף הק"נ יום רק שהמתין לחבר שני מיני ההפסק' הפסק הגשם שבסוף המ' יום וסכירת המעיינות שבסוף הק"נ יום והוא אמרו ויסכרו מעיינות תהום וארובות השמים המעיינות מלמטה וארובות השמים מלמעלה ומאמר ויכלא הגשם אארובות השמים קאי ויסכרו ארובות השמים ויכלא הגשם מן השמים וליכא למימר שבתוך הק"י יום היה הגשם יורד יום ופוסק יום ובמ' יום היה הגשם יורד תמיד בלי הפסק כמו שפירש רבי אברהם ן' עזרא ויהיה פי' ויכלא הגשם בסוף הק"נ יום שכולל גם הגשם היורד יום ופוסק יום ויהיו בין הכל ק"נ יום כי אם יהיה פי' ויכלא הגשם בסוף הק"נ יום יהיה גם סכירת ארובות השמי' בסוף הק"נ יום כי כן כתוב ויסכרו ארובות השמים ויכלא הגשם מן השמים ואי אפשר שיהיו ארובות השמים פתוחות בכל הק"נ יום ויהי' הגשם בק"י יום מהם יורד יום ופוסק יום כי פתיחת הארובות מורה על הפלגת הגשמי' וירידתן בכל יום ואם כן יחוייב מזה בהכרח שלא היתה פתיחת הארובו' רק באותן הארבעי' יום שהיה הגשם יורד בכל יום בלי הפסק ויחוייב מזה שהיתה סגירתן בסוף הארבעי' יום ואחר שבו ביום נכלא הגשם מן השמים כדכתיב ויסכרו ארובות השמי' ויכלא הגשם יחוייב בהכרח לומר שפי' ויכלא הגשם בסוף הארבעי' יום לכן דעת הרב היא הנכונה ומאחר שהק"נ יום הם חוץ מהמ' יום של מבול שוב אי אפשר לפרש השביעי אלא להפסקת הגשמי' שהרי אי אפשר לומר שהוא שביעי לירידת גשמי' כדלקמי' ולא שביעי לדין מזה הטעם עצמו ואף אם יהיו הק"נ יום יחד עם המ' יום של מבול עדיין יחוייב שתהי' מנוחת התיבה בתוך ימי התגבורת כל שכן אם יהיו הק"נ יום חוץ מהמ' יום וזה בטל ולא שביעי לחדשים שהוא חדש תשרי ויהי' הראשון שבו חרבו המים ג"כ ראשון לחדשי' שהוא חדש ניסן ויהי' משפט דור המבול י"ח חדשי' דא"כ הל"ל ותנח התיב' בשנת תר"א בחדש השביעי כמ"ש אותו גבי בחדש הראשון שחרבו המים: