עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/עא" (פסקה)

== ד ==

ד) '''שם''' פטור מקריאת שמע ותפלה. ומיד כשמתחילין להשליך עפר על המת יקרא ויתפלל. וכן עשה מהרי"ל. ונ"ל דקודם חצות יתפלל שחריח כמ"ש סי' פ"ט. מ"א סק"א. סו"ב או' ב'. ר"ז אות א'. וכ"כ בתשו' דבר משה ח"ג סי' י"ג והביאו ש"ץ דף קפ"ב ע"א. שע"ת אות א'. אבל הזר"א ח"א סי' י"א חלק על דברי המ"א הנז' והעלה הלכה למעשה דכשחוזר האבל מבית עלמין אחר שליש היום לא יאמר אפי' תפלת י"ח רק ראוי שיקרא ק"ש לבד בלא ברכות לקבל עליו עול מלכות שמים וכתב שכן הוא המנהג בעיר מודינא יעו"ש. והביאו מחב"ר אות א' ש"ץ שם. שע"ת שם. סידור בי"ע בדיני ק"ש דערבית אות יו"ד. וכ"כ החס"ל אות א'. וא"צ להשלים בתפלה שאחריה כיון שבשעת חובתו היה פטור. כמ"ש ביו"ד סי' שמ"א סעי' ב' וכ"כ א"ר אות א'. ר"ז שם. שע"ת שם. חס"ל שם. ועיין בדברינו לעיל סי' נ"ח אות כ"ה:

ד) '''וכתב''' שם המ"א אבל ברכות השחר דלא יאמר כיון שבשעת חובתו היה פטור כמ"ש ביו"ד סי' שמ"א סעי' ב' לענין הבדלה עכ"ד. והביאו א"ר שם סו"ב שם. וכ"כ ר"ז שם דלא יאמר כל ברכות השחר אפי' נקבר קודם שעבר זמן ק"ש ותפלה כיון שבשעה שחל חיוב הברכות דהיינו כשקם ממטתו היה פטור מהן א"צ להשלימן אח"כ ואם מברך ברכה לבטלה הוא עכ"ד. וכן העלה הדבר משה בתשו' ח"ג סי' י"ג כדעת המ"א הנז' אלא לחלק יצא דבג' ברכות שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה וברכות התורה דמוטל על האדם לאומרם כל היום גם האבל אחר קבורת מטתו בכל עת שיהיה חייב לאומרם יעו"ש. והביאו ש"ץ שם. ועיין לב"ש ומחה"ש מ"ש על דברי המ"א הנז' ומשמע מדבריהם דדברי המ"א הללו אתיא דוקא למאן דאמר דברכות האלו אם לא נתחייב בהם אין מברך אותם אבל למאן דאמר דעל מנהגו של עולם נתקנו ואפילו לא נתחייב בהם מברך אותם כמ"ש בסי' מ"ו סעיף ח' יכול לברך אותם גם אחר חצות יעו"ש, וכ"כ הפרמ"ג בא"א אות א' וכ"כ הנה"ש אות א', וכ"כ המאמ"ר אות ג' אלא שכתב שהדבר צריך תלמוד יעו"ש, וכ"כ הרב מים חיים ז"ל דף למ"ד ע"ב וע"ג דיכול לברכם האבל כל היום כולו וכתב שבימיו עשו מעשה כן בהסכמת הגאון מהרי"ט המחבר ער"ה יעו"ש, ועיין בסידור נהורא השלם בדרך החיים בדיני פסד"ז וברה"ש שכתב בשם ס' מטשה רב מהגאון מהר"א ווילנא זצ"ל דמי ששכח ולא אמר ברה"ש קודם תפלה דיכול לאומרם אח"כ כל היום וגם בלילה עד השינה חוץ מברכת התורה שכבר נפטר באהבה רבה וברכת אלהי נשמה שנפטר בברכת מחיה המתים יעו"ש, וכ"מ מדברי המאמ"ר סי' מ"ו אות יו"ד אלא שמסתפק בזה רק כתב שנראה פשוט דעד סוף שלש שעות ביום יכול לברך בפשיטות שכן דרך בני מלכים לעמוד בג' שעות ועדיין שעת קימה הוא וכמה בני אדם שאין קמים עד אותה שעה וא"כ לית דינא ולית דיינא דמצי לברוכי אבל בשאר היום יש לפקפק יעו"ש, וכ"כ בסידור נהורא השלם בדרך החיים בדיני אונן אות ד' דאם נמשך האנינות עד לאחר ד' שעות ברה"ש דהיינו מה שקודם ק"ש לא יאמרם אף שיש לו פנאי שכיון שאמרו בגמרא לכל אלו הברכות זמן כמ"ש כשלובש מנעליו מברך וכו' ואף שקי"ל בסי' מ"ו שעל צורך העולם הוא מברך ואף אם ניעור כל הלילה מברכים כל צרכי העולם היינו עד זמן קימה שהוא שליש היום כמו בק"ש עיין סי' נ"ח זולת ברכת התורה וברכת שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה אותם הברכות יברך כל היום ואפי' אחר חצות אם נקבר יאמרם עכ"ד, ועיין להגאון מהרש"ק ז"ל בס' שנות חיים סי' ף' דף כ"ב ע"ד שכתב דמי שלא בירך ברה"ש עד חצות אין לברך אח"כ יעו"ש וטעמו נ"ל שתקנו אותם לאומרם עד חצות שעדיין עולה כח היום ולא אחר חצות שהתחילו לנטות צללי ערב. והזר"א שם כתב דאפי' אחר התפלה כוליה יומא יכול לאומרם וכמ"ש בסס"י נ"ב יעו"ש, נמצא לדברי הפשטנים ג' מחלוקות בדבר יש אומרים דזמן בהר"ש עד שליש היום כמו זמן ק"ש וי"א עד חצות כמו זמן תפלת שחרית וי"א בכל היום כולו זמנה הוא, מיהו מ"ש המ"א ודעמיה גבי אונן דלא יאמר אותם אח"כ אפי' נקבר קודם שעבר זמן ק"ש ותפלה זה לא קיי"ל כוותיה כיון שפסקנו לעיל בסי' מ"ו אות מ"ט כדעת האר"י ז"ל והאחרונים שעל מנהנו של עולם הם נאמרים וא"כ אין הדבר תלוי בו אלא בכל זמן שיכולים לאומרם העולם גם הוא יוכל לאמר אותם אם נקבר מיתו קודם הזמן ההוא. אמנם נשאר לנו דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דף ב' ע"ב שכתב ברכת הנותן ליעף כח היא אחת מן י"ח ברכות האלו שתקנו קודם התפלה וכו' ובדף א' ע"ג כתב די"ח ברכות אלו הם בז"א דעשיה וכ"כ בפרע"ח שער הברכות פ"ג יעו"ש ועוד עיין בנה"ש דף י"א ע"ג הנד"מ ד"ה בכללות ג' ברכות ראשונות וכו' ובדברינו לסי' מ"ו אות ח"י ד"ה וזה יעו"ש דמשמע דאין להם מקום אחר התפלה דכיון דנתקנו כל בחי' ג' עונמות בי"ע ועלו עד האצילות ונמשכו המוחין ע"י התפלה איך יבא התיקון אח"כ כד קשישנא לדרדקי. ועל כן הנראה לענין דינא דאם הוא נשתהא ולא התפלל עדיין כיון דיכול להתפלל עד חצות היום ג"כ יכול לברך ברה"ש שכיון שעדיין לא נעשה תיקון התפלה ע"י ג"כ יוכל לברך ברה"ש קודם תפלה וה"ה לאונן אם נקבר מיתו קודם חצות שיכול להתפלל אח"כ רק לפי סברת הזר"א ודעמיה שכתבו דלא יוכל להתפלל אלא עד שליש היום ג"כ לא יברך ברה"ש אלא עד שליש היום. ושאר כל אדם אם שכח לברך אותם קודם תפלה ורוצה לברך אותם אח"כ אם הוא קודם שליש היום אין מזניחין אותו אבל לא אח"כ משום דיש פלוגתא בזה כנז"ל דק"ל סב"ל והגם דכתב האר"י ז"ל דעל מנהגו של עולם נתקנו וצריך האדם לברך אותם בכל יום וק"ל דאין אומרים סב"ל כנגד דברי האר"י ז"ל היינו דוקא לעניין אם היה נעור כל הלילה או לא הסיר מצנפתו וכו' אבל לא לענין שיברך אותם בכל זמן כי זמנם קודם תפלה כנז"ל, מיהו ברכת התורה יכול לברך אותה בכל זמן מן היום אם לא בירך אותה משום שיש בה ב' כוונות כמש"ל בסי' מ"ו אות כ"ט ועוד עיין בדברינו לסי' מ"ו אות ט':

ד) '''שם''' פטור מקריאת שמע וכו'. וה"ה דפטור מכל מצות האמורות בתורה וכן איתא בגמרא בהדיא. עו"ת אות ג':