עריכת הדף "טל אורות (שפילמן)/א/א" (פסקה)

==ד==
(ד) '''והצימצום''' אור של הנשמה הוא בדרך כלל על חמשה מדריגות שהם נקראים יחידה חיה נשמה רוח נפש (ושם נשמה כולל כולם רק בדרך פרטי נקרא זו יחידה וזו חיה כו') יחידה הוא סוד הכתר הנעלם מדריגה ראשונה קוצו של יו"ד שבהוי"ה וחיה הוא סוד החכמה '''<big>י'</big>''' שבהויה. נשמה הוא סוד הבינה '''<big>ה</big>''' ראשונה שבהויה. רוח הוא סוד ששה ספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד '''<big>ו</big>''' שבהויה. נפש היא מלכות '''<big>ה</big>''' אחרונה שבהויה. שהם בכלל עשר ספירות וכבר ידעת שכמו שיש בכלל עשר ספירות ככה הוא בפרט בכל אחת מהחמשה מדריגות הנ"ל יש עשר ספירות וחמשה מדריגות כמו נפש שבנפש רוח שבנפש עד יחידה שבנפש וכן כולם ע"ד שכתבתי לעיל אות ב' והנה אין שינוי קבלת החיות שבאברי הגוף נמשך מהנשמה עצמה שנאמר שמהותה ועצמותה מתחלק לרמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחנים והמה מתלבשים בתרי"ג מקומות אברי הגוף שלפ"ז נמצא שתהיה מצויר בדמות תבנית הגוף וזה אינו אומר שום בעל שכל וחוקר אמנם האמת הוא שהנשמה כולו עצם פשוט רוחניי מופשט מכל ציור ודמות ואינה בבחינת גדר מקום גשמי כלל מצד מהותה ועצמותה לומר עליה שהא שורה במוחין שבראש יותר מברגלים מאחר שמהותה ועצמותה אינה בגדר מקום כלל רק שתרי"ג מיני כוחות כלולים בהעלם בהנשמה במהותה ועצמותה באחדות פשוט ואלו הכוחות יוצאים אל הפועל והגילוי להחיות רמ"ח אברים ושס"ה גידים וכל פרטי הגוף והולכים ממדריגה למדריגה מיחידה לחיה ומחיה לנשמה עד בחינת הנפש ובכל פעם מתגלים יותר ע"י העלמת האור כי ההעלם מביא לדי גילוי כמ"ש לקמן וראשית הארתה של הנפש הוא במוחין שבראש כי ראשית הגילוי של הנפש באדם היא בחי' השכל שבאדם שנובע תמיד בהמוח ומשם הוא נתפשט אל הרוח שבנפש שבלב ומשם הוא נתפשט אל הנפש שבנפש שבכבד כמ"ש לקמן והמוחין שבראש מקבלים תחילה החיות הראוי לפי מזגם שהוא חכמה בינה דעת וכל מה ששייך להמוחין ולא עוד אלא שגם כללות החיות של כל האברים כולם הם נכללים ונעלמים במוחין שבראש ושם הוא עיקרן ושרשן של המשכה זו כולם בכח אחד ומשם מתפשטין אל המדריגה השלישית שבגוף שהוא הכבד ומשם מתפשט ההארה לכל האברים ואברים החיצונים לפי מזגם ותכונתם וכשבא לאבר הפרטי הוא נתצמצם דוקא רק לכח הפרטי הזה כמו העין לראות והאוזן לשמוע והחוטם לריח והפה לדיבור וכה"ג הכוחות התלוים בכל אבר ואבר וכל מה שיורד מתגבר הצימצום יותר ונחלקים הבחינות יותר וכל מה שעולה הם מתאחדים יותר וכל האורות של ההארה המתפשטים מהנשמה להאיר ולהחיות הגוף כולם הם כלולים בהעלם הנשמה באחדות גמור בלי שום חילוק כלל ושם הם לאין ואפס נגד מהות הנשמה ואין להכוחות אלו כמו שהם מתגלים בהגוף שום גילוי כלל בהנשמה אך בהגוף ע"י ריבוי הצימצום והלבושים ממדריגה למדריגה עד מדריגת הגוף אז מתגלים כוחות ההמה לבחינת ישות והבן: