עריכת הדף "הר המוריה/בכורות/ח" (פסקה)

== ד ==

'''תשיעי ''' 

''' ועשירי וכו'.''' עיין בכורות ס' ב' איתא שם אמר רבא יצאו שתיהם בתשיעי קראן תשיעי עשירי וחולין מעורבין זה בזה עשירי מאליו קדוש לתשיעי תשיעי קא קרי ליה קראן עשירי עשירי ותשיעי מעורבין זה בזה מ"ט עשירי קא קרי להו לתרווייהו יצאו שניהם בעשירי וקראן עשירי עשירי וי"א מעורבין זה בזה. קראן אחד עשר עשירי וחולין מעורבין זה בזה יעו"ש היטב. והנה לדעת רש"י ז"ל יש חילוק דין בכל אחד מהם בהא דחלוקה ראשונה דיצאו בתשיעי וקראן תשיעי דעשירי וחולין מעורבין זה בזה כתב דנאכלין במומן והגוזז והעובד אחד מהן אינו סופג את הארבעים יעו"ש ומינה דאם קראן עשירי דעשירי ותשיעי מעורבין זה בזה משמע דהגוזז והעובד סופג את הארבעים ממנ"פ. ובחלוקה השניה דיצאו שניהם בעשירי וקראן י"א דחולין ומעשר מעורבין זה בזה גם כן הדין דנאכלין במומן והגוזז והעובד באחד מהן אינו סופג הארבעים ובקראן עשירי דמעשר ואחד עשר מעורבין זה בזה כתב דיקרבו שניהם ויאכלו כחמור קדש שבהן דטעונין שתי מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים יעו"ש והנה בהא דכתב רש"י דטעונין שתי מתנות יש לעיין לכאורה דהו"ל ליתן מתנה אחד כמו שמבואר לעיל סימן ס"ה סעיף י"א וכן כתב רש"י בזבחים ע"א ב' יעו"ש היטב וצ"ע בזה וצ"ל דדברי רש"י הם למ"ד מביאין קדשים לבית הפסול יעו"ש ס"א א' (ועיי"ש בתוס' ד"ה והא וכו' בסוה"ד יעו"ש היטב) דאל"ה א"א למקרבינהו כלל משום תנופת והרמת חזה ושוק יעו"ש היטב והבן ועיין עירובין נ' א' ברש"י ותוס' שם ד"ה עשירי וכו' ורש"י בקדושין נ"א א' יעו"ש היטב.

''' אמנם''' רבינו בפי' המשניות לבכורות כתב וז"ל ודע שאם יצא תשיעי ועשירי יחד ואמר עליהם תשיעי או אמר עליהן עשירי או אם יצא העשירי והי"א ואמר על השניהם ביחד עשירי או אמר עליהן י"א בכל הדינים הללו שניהם מקודשין ויאכלו במומן לבעלים יעו"ש היטב והנה כלל כולם שדין אחד להם ואין שום חילוק בינייהו וכאן שיכל ידיו בחלוקה הראשונה כלל יחד בין שקראן תשיעי בין שקראן עשירי ולא חילק בינייהו כלל ובדין יצאו שניהם בעשירי כתב דין קראן עשירי בפ"ע וקראן י"א לדין בפ"ע ותמוה הוא וכן תמה הלח"מ. והנ"ל כוונתו שרבינו לא מיירי כאן מדין הגוזז והעובד איך דינם לענין מלקות וכל עיקר כוונתו להורות לנו הדין איך יתנהג בהם ולכן ביצאו שניהם בתשיעי כתב שני הדינים יחד דהכל חד דין אית להו לענין זה דנאכלים במומן אבל ביצאו שניהם בעשירי חלק בינייהו דלא לטעות ולימא דשניהם יקרבו בקראן עשירי וכדעת רש"י וקמ"ל דלא רק יאכלו שניהן במומן ומ"מ לא שוה לנתערב חולין במעשר כי כאן בקראן עשירי צריך לפדות אחד מהן כשלמים שנתערב במעשר שהשלמים צריך פדיון משא"כ בקראן אחד עשר נאכלים במומן בלא שום פדיון ולכן חילק ביניהם כן נראה לענ"ד ברור.

''' כמו ''' 

''' שביארנו וכו'.''' בפ"ו הי"ד יעו"ש.