עריכת הדף "
העמק שאלה/קכד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == {{העמקש|ד}} '''והיכא דשחטה כותי ואע"ג דשחטה כי אורחא כו'. דכתיב וזבחת כו'.''' מבואר כדעת התוס' ורא"ש פ"א דחולין דשחיטת כותי אפי' אינו עובד ע"ג פסולה מה"ת מהאי קרא וכדתני' בתוספתא פ"א שחיטת עובדי כוכבים ושחיטת כותים פסולה ושחיטת הקוף ה"ז פסולה שנאמר וזבחת ואכלת ולא שזבח הכותי ולא שזבח הקוף ולא שנזבחה מאליה. וכ"ז לא כדעת הרמב"ם דס"ל דשחיט' כותי מה"ת אינה פסולה אלא בעובד עבוד' כוכבי' ומדכתי' וקרא לך ואכלת מזבחו ולא כהתוספתא. והרמב"ם דייק מדתנן בפ"ב נפלה סכין ושחטה אע"פ ששחט' כדרכה פסול' שנא' וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל. והרי לא נתמעט מכאן אלא נשחטה מאלי' ולא מי שאינו בר זביחה. והכי משמע עוד מדסיים התנא דמשנתנו מה שאתה זובח אתה אוכל שהוא מיותר והכי מיבעי וזבחת מה שאתה זובח וכדתניא בתוספתא. אלא בא ללמד דלא נתמעט אלא אי נשחט ממי שאינו בר אכילה כלל ולא לאפוקי שחיטת כותי. אבל רבינו לא ס"ל הכי. מיהו יש להבין לדעת רבינו לשון משנתנו ולמאי הסמיך התנא הדרש מוזבחת ואכלת. דמשמע דמדכתיב ואכלת סמוך לוזבחת קא דריש. והרי אפי' אי כתיב וזבחת לחוד דרשינן שפיר למעט מי שאינו בר זביחה. דלשון וזבחת משמעו אתה שמצווה עליה. וכבר כתבנו שיטת רבינו בסי' ע"ו אות ד' שפוסל שמירת חשו"ק במצות משום דכתיב ושמרתם את המצות דמשמעו אתם המצווים ע"ז תשמרו. [והכי פירשנו הא דאי' ביומא די"א מדכתיב במזוזה ביתך ס"ד ולא בית האשה ולכאורה תמוה הא כל התורה בלשון זכר נאמרה ולא נתמעטה אשה אלא היכא דכתיב איש כמש"כ התו' ב"ק דט"ו. ולא עוד אלא בקידושין דף ל"ה ב' מדייק כמו כן זקנך למעוטי זקן אשה. ומכ"מ לא מיעט אלא בלשון ולא זקן אשתך ומשנוי לשון הכתוב יע"ש אבל למעט מדכתיב בלשון זכר אינו במשמע כלל. וכש"כ כאן במזוזה דאפשר למעט ביתך ולא דשותפים. ופירשנו דמשום דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך. משמע על מי שמצווה על הכתיבה קאי ביתך. ואשה אינה בר כתיבת מזוזה היא. הרי דלשון נוכח דקרא משמע עם מי שמדבר ומצווה ע"ז הוא דייק אתה ולא אחר] ונראה דבא התנא ללמדנו בזה דשחיטת חשו"ק כשר. דבכ"מ דבעינן שיהא בר הכי לא מהני שיהיו אחר זמן ראוים לכך כמו בכתיבת סת"מ פסולין משום שאינן בר קשירה עתה. וכן לענין יבום דבעינן בר הקמת שם מקשה ביבמות דף קי"א ב' קרי כאן להקים לאחיו שם וקטן לאו בר הכי הוא. ומש"ה פוסל רבינו לעיל מצת חשו"ק כמש"כ. וא"כ אמאי שחיטתן כשרה. וכבר הוו בזה הגאון תבואות שור סי' א' והגאון נוב"ת חלק או"ח סי' א'. והעלו דמיקריין בני זביחה משום שמוזהרין הגדולים עליהם מלהאכילם נבילות. ומלבד דזה הישוב אינו מחוור מסברא. דאכתי הם בעצמן אינם מצווין על זה. עוד קשה לפי זה לדעת הרא"ש וכ"פ דמומר לעבודת כוכבים להכעיס מיקרי לאו בר זביחה ושחיטתו פסול' אפי' אחרים עומדים ע"ג. ולפי סברת הגאונים ז"ל הרי אנן מוזהרין להאכילן משום ל"ע. הן אמת דשיטת רש"י בד"ג ב' בד"ה חוץ כו' אבל אוכל נבלות להכעיס מנבל בידים עכ"ל. מבואר דאי עומדים ע"ג כשר והכי דעת הרשב"א ורא"ה. וכבר כ' הגאון רע"א בשו"ת סי' ס"ט שלמדו מחשו"ק. אבל הרי הרא"ש וש"פ לא ס"ל הכי. אלא נרא' הטעם דחש"ו כשר כמו דאית' בגיטין דפ"ה א' דקטן מיקרי בר הויה והתוספ' שם בדכ"ב העלו דכמ"כ מיקרי בר כריתות משום שיהיו ראוין לאחר כן לכך. וזה להיפך מכל הני שכתבנו. וצ"ל דבשביל דכתיב ויצאה והיתה דבעינן שתהא בשעת קבלת הגט בת הויה. ובאשר דרך להיות הויה קודם ליציאה ולמאי כתיב ויצאה והיתה. אלא אפי' תהא בשעת יציאה ראויה להיות בת הויה אח"כ סגי. והשת' נימא כמ"כ בשחיטה מדכתיב' וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל זביחתך אח"כ. פי' אפי' יהא נצרך לאכול זבוחה אחר השחיטה כשר. ומעתה בדין מומר לעבודת כוכבים נחלקו הראשונים ז"ל בסברא. והא פשיטא דמומר לתיאבון אע"ג דלדעת התוס' ע"ג דף כ"ו בד"ה סמי מכאן מומר דלסת"מ פסול דלאו בר קשירה מיקרי וע' מש"כ בסי' יו"ד אות ג' מכ"מ לענין שחיטה ודאי מיקרי בר זביחה שהרי אם יזדמן לפניו כשרות לא יאכל נבלות נמצא נצרך הוא לשחיטה. ונחלקו במומר להכעיס דרש"י ורשב"א ס"ל דמיקרי בר זביחה כשישוב. וכמו דחרש מיקרי ב"ז כשישיג רפואה. ה"נ מיקרי מומר ב"ז כשישוב ורפא לו. ולא דמי לכותי כדאי' בקידושין פרק ג' לענין דבר שלא בא לעולם ובגיטין דף פ"ה א' משום דלא עבידי דמיגיירי. והרא"ש ס"ל דמומר לעבודת כוכבים להכעיס לא עבידי לשוב וכל באיה לא ישובון כתיב. והא דמיקרי בר כריתות היינו משו' דאם קידש קידושיו קידושין כדאי' ביבמות דמ"ז א'. ישראל מומר הוא קידושיו קידושין. הא מיהא נתיישב לדעת רבינו דיוק המשנה בפרק ב':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף