עריכת הדף "
העמק שאלה/קיח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == {{העמקש|ד}} '''אי הכי בת ישראל שנישאת ללוי לחייב ברה כו'.''' ולא הזכיר רבינו כמו כן שנישאת לכהן וללוי. כמו דמיירי בכל הענין בכהנת ג"כ. היינו משום דפשוט לרבינו דלא נצרכנו לק"ו אלא בשביל לוים. אבל כהנים לפדה"ב פשיטא דפטירי. כיון דעיקר פדה"ב אין בו קדושה אלא מתנה לכהן. וזוכים לעצמם וכדתנן בערכין דף כ"ח בחרמים. הכהנים אינם מחרימין שהחרמים שלהם. ולא נצרכנו לכל הלימודים דכהנים כלוים דמי וכן להא דתנן הכהנים והלוים פטורין מק"ו. אלא משום פטר חמור דאסור בהנאה עד שלא נפדה אבל לא לפדיון הבן. והא דאיתא בחולין דף קל"ב מאת העם ולא מאת הכהנים גבי זרוע ולו"ק. הרי דבלא דרשה דקרא היה ס"ד דכהנים חייבים בזרוע ולחיים וקיבה אף על גב שהם חולין. שאני התם דכתיב מאת זובחי הזבח אפילו טבח כהן במשמע כדאית' התם. משו"ה איצטריך מעוט כשהם זובחים לעצמם. אבל שארי מתנות שאין בהם קדושה לא איצטריך למעט כהנים. ובזה יתיישב הא דתניא במכילתא פ' בא פט"ז ובספרי פרשה קרח באדם ובבהמה את שיש לך באדם יש לך בבהמה יצאו לוים שאין לך בו באדם אין לך בו בבהמה. ולא קאמר כמו כן יצאו כהנים ולוים כמו לשון משנתנו בבכורות פ"א כהנים ולוים פטורים מק"ו כו' היינו משום דהני תנאי דספרי ומכילתא אתיין כר' שמעון דסבירא ליה דפטר חמור שרי בהנאה קודם פדיון ואין בהם קדושה כידוע סתם ספרי ר' שמעון. וברייתא דמכילתא ס"ל גם כן כר' שמעון כדמוכרח מהא דתניא שם פרק י"ח אם לא תפדה וערפתו אם אין אתה פודהו עורפהו הואיל ואבדת נכסי כהן אף נכסיך יאבדו ומנין שאסור בהנאה נאמר כאן עריפה כו'. וכל הני ברייתות אוקי הש"ס בבכורות ד' י' כר"ש ואפי' מאן דמיישב התם גם לר"י מודה דאתי לר"ש. מש"ה לא תנו אלא יצאו לוים. דכהנים פשיטא שא"צ לפדות פט"ח וליתן לכהן. וכ"ז מדויק בלשון רבינו כמ"ש דלא כפרש"י ערכין ד"ד א' בד"ה כהנים נפטרו מפדה"ב בפ"ק דבכורות מק"ו אם פטרו של ישראל כו'. [ ובשו"ת רשב"א סי' ש"ל משמע שלא הי' לפניו פרש"י על מס' ערכין ]. ואין לומר כיון דמכ"מ מצוה לאפרושי חמש סלעים אינו דומה לחרמים שמופרשין ועומדין ואין חסר אלא נתינה לכהן. משא"כ הכא אכתי בעינן לקיים מצות הפרשה. ונהי דלא ליבעי ליתן לכהן מכ"מ ס"ד דכהן בעי להפרי' וליקח לעצמו. הא ליתא שהרי בפט"ח לר' שמעון אי' בבכורות די"ב ב' דספק לית לי' דכיון דמפריש והוא לעצמו לא בעי להפריש כלל. הרי פשוט דמ"ע דהפרשה לא שייך אלא אם צריך ליתן לכהן או לאפקועי איסור. משא"כ פדה"ב לכהנים פשיטא דפטורים מלהפריש כלל. כיון שהמעות לעצמן. ולכאורה ק' למש"כ דהואיל שנותנים לו פשיטא שפטור מליתן. א"כ היכי כ' רבינו תחלה כהנת ולוי' שנישאת לישראל וילדה בכור מי מחייבין לפדותו או לא. הא בעלה של כהנת בל"ז פטור למש"כ התוס' קידושין דף ח' דפדה"ב שרי למישקל בשביל אשתו כהנת. כמו במתנות זרוע ולחיים וקיבה דאי' בחולין דף קל"ב דרב כהנא אכיל בשביל אשתו. ואם כן בעלה של כהנת ג"כ פטור מליתן וכמש"כ באמת הרשב"א והובא בש"ע יו"ד סי' ס"א לענין מתנות כהונה דמי שיש לו אשה כהנת פטור מליתן מזה הטעם. וה"נ לשיטת התוס' גבי פדה"ב. וא"כ דברי רבינו אינן מדוקדקין. וראיתי בתשובת הגרע"א סי' ר"ג שהקשה לפי דברי רשב"א אלו מסוגיא דבכורות דמ"ז. וע"ש שפקפק על עיקר סברה זו דכל היכי דנותנים לו הוא פטור. ומש"ה העלה דרק במתנות דסתמא ניחא לאשתו והוי כבא לידו ממנה. וכ"ז דוקא בדבר שהוא בעין משא"כ פדה"ב שאע"פ שמפרש דבר זה יהי' לפדה"ב מכ"מ הא אין החיוב דוקא על דבר זה ולא יצא מרשות נותן עד דמטי לידו דכהן מש"ה אין הבעל יכול להחזיק לעצמו בשביל אשתו דאינו יוצא ידי נתינה עד דלמטי' לידה ע"כ תורף דברי הגאון רע"א זצ"ל. והנה מה שפקפק על עיקר סברא זו דהיכי שנותנים לו הוא ממילא פטור כבר כתבנו שהיא משנה מפורשת בערכין לענין חרמים. מכ"מ אין זה שייך למה שנוטל בשביל אשתו דנימא דה"ה שהוא פטור. דודאי עיקר הטעם שנוטל בשביל אשתו הוא משום דודאי ניחא לה והוי כבא לידו ממנה כדברי הגאון ז"ל. ומעתה אפשר לחלק מטעם אחר. דודאי מת"כ ג"כ אלו נטל הבעל ומכר ונו"נ במעות ולא הוי מגיע לה שום הנאה לא הוי יוצא ידי נתינה לכהנת. ולא מצינו בגמרא אלא דהוי אכלי בשביל נשותיהם. והיינו דאלו נתנו להכהנות היו אוכלות ונותנות גם לבעליה' לאכול. וממילא שרי הוא ליטול ולאכול וברור דניחא לה ג"כ. ובזה האופן א"צ הבעל ליתן מת"כ משלו. אלא אוכלים בביתו. וה"ה ר"כ דנטל גלימא לפדה"ב. הוי הקרן שלה והוא מכסי ואזיל בה עד דבלי כדאיתא בכתובות דע"ט ב' ופשיטא דניחא לה בכך. משא"כ אלו לא מפריש הבעל עצמו פדה"ב. ולא מטי שום הנא' לדיד' מהיכא תיתי שיוצא בשביל אשתו מפדה"ב. ואפי' מפריש איזה דבר ג"כ מחויב ליתן לה לגמרי באופן שלא יהנה כלל. כדין מתנת הבעל לאשה שאין לו פירות כדאי' ב"ב דנ"א ב'. וא"כ אין נ"מ במה שיש לו אשה כהנת כלל. ובעיקר הדין אי ס"ל לרבינו כהן אפי' כהנת בפדה"ב אכ"מ ויבואר אי"ה בסי' קנ"א:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף