עריכת הדף "העמק שאלה/מט" (פסקה)

== ד ==

{{העמקש|ד}} '''כגרוגרות להוצאת שבת לכ"א''' כצ"ל. וכן הוא במשנה ובפי' המשניות להרמב"ם ז"ל. ולאו דבר ריק הוא. אלא טעמא קא יהיב מ"ט בעינן כגרוגרות משום שקבעי שעור חשוב להוצאת שבת. וכ"כ הריטב"א בשם הראב"ד וז"ל והיכא שבאו לשתף במשקין בעינן רביעית לכ"א וא' כשיעור הוצאה בשבת. וכשם ששיערו באוכל כגרוגרות והיינו דקתני במתני' כגרוגרות להו"ש לכ"א וא'. אלמא שעור ערוב תלוי בשעור הוצאת שבת עכ"ל. ובמשנה דמעילה פ' קה"מ תנן כל האוכלים מצטרפין כו' וכמזון שתי סעודות לעירוב כו' וכגרוגרות להו"ש. ולא תני ולעירוב. ולהראב"ד בהשגות פ"א מה' עירוב באמת אין מצטרף לשיתופי מבואות. אלא לעירובי תחומין והתם ליכא שיעורא דגרוגרות. אבל להרמב"ם ק'. וצ"ל דכיון דתנן להוצאת שבת ממילא ה"ה לעירוב דכיון דהא בהא תלי' ונראה דהרמב"ם ז"ל פליג אהך דינא דהראב"ד ז"ל ומש"ה כתב בהי"א דשיעורו ב' רבעית והיינו שיעורא דב' סעודות. ויותר לא בעי לעולם אפי' באוכלי'. אבל שיעורא דהוצאת שבת ליתא כלל במשקין ופליג בפי' המשנה אי טעמא יהיב או סימנא בעלמא הוא דהא תלמוד דפליגי הרמב"ם והראב"ד אי בעינן בעירובי חצירות שעור כגרוגרות. דהראב"ד כ' בפ"א ה"י דבעינן שיעורא. והה"מ כ' דהרמב"ם חולק ע"ז וכפשטא דמשנתינו פת שלם אפי' בכאיסר. ודעת רבינו כהראב"ד שכ' וכמה שיעורא דעירובי חצירות. ונראה דדייקי רבינו והראב"ד ז"ל מדתנן כגרוגרות ולא תנן בקיצור וכמה שיעורן כהוצאת שבת וממילא שעור כ"ד לפנינו. אלא משום דבעי להשמיענו בע"ח דעיקרו בפת. ומכ"מ עיקר משנתינו מיירי בשיתופי מבואות ואפי' במשקין כמש"כ הראב"ד הנ"ל. אבל הרמב"ם ס"ל דסימנא בעלמא הוא. ובמשקה באמת לא הוי האי שיעורא כלל אלא שיעור ב' סעודות. מיהו בגמרא לא נתפרש זה השיעור דב' סעודות רק בעירובי תחומין אבל ה"ה בשיתופי מבואות אבל במשנה לא יהיב שיעורא רק באוכלין ומשום הכי תני כגרוגרות. ומעתה י"ל דלהכי יהיב סמנא דלהוצאת שבת כדי ללמדינו דה"ה דמצטרפין וחד דינא אית להו. וה"ה במשקין וכ"כ התוס' עירובין עא א' ד"ה יין. והגם דממתני' לא מוכחא רק דאוכלין מצטרפין. היינו משום דמתני' לא איירי אלא באוכלין. דבמשקין ליכא שיעורא דהוצאת שבת אבל לענין צירוף ה"ה למשקין: 

'''דאמר ר"י אמר שמואל''' כצ"ל: