עריכת הדף "העמק דבר/בראשית/ח" (פסקה)

== ז ==

''' את העורב.''' יש להתבונן למה שלח שני עופות הללו דוקא עורב ויונה. והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם. ותו מאין הי׳ רשות לנח להוציאם מן התבה לפני זמן היציאה לכולם. ע״כ היה נראה לפי הפשט דעורב ויונה הללו לא היו מן הזוגות שנכנסו להחיות זרע בדבר ה׳. אלא בשביל שהי׳ נח לפני מי המבול כאחד מן השרים שמנהגם הי׳ גם אז לגדל עורבים ויונים. כדאיתא פ׳ מפנין{{תוספת|א|ונראה הא דאיתא ב[[בבלי/בבא בתרא/ח/א|ב"ב ח.]] בעובדא דרבי יונתן בן עמרם התחפש לפני רבי כע"ה שלא קרא ולא שנה וא"ל פרנסני ככלב וכעורב ופרנסו ואח"כ הצטער רבי שנתן פתו לע"ה. ופרש"י {{ממ|[[רש"י/בבא בתרא/ח/א#ככלב|שם ד"ה ככלב וכעורב]]}} ככלב וכעורב עניני דרוש ואגדה ע"ש. ולכאורה תמוה וכי זה דרך ע"ה שלא קרא ולא שנה. ותו למה נצטער רבי אח"כ מעיקרא מאי סבר שנתן ולבסוף מאי סבר. אלא ודאי פי׳ ככלב וכעורב שהיה בחצר רבי לשמור החצר ולנקות משרצים כדרך העורב. ואמר רבי יונתן שיהיה גם הוא עושה מלאכת הכלב ועורב ופרנסו. ואח"כ חלף הלך לו רבי יונתן ללימודו מש"ה נצטער רבי שפרנסו בחנם. ורש"י יישב דברי רבי יונתן איך הוציא שקר מפיו ח"ו מש"ה פי׳ שכוון לאגדה. אבל רבי הבין כמשמעו:}} ונכנסו גם המה בכלל וכל ביתך כמ״ש לעיל והי׳ מנהג העורב הגדל בבית שלא לשלחו במרחקים. משא״כ יונה היא מלומדת לכך לשאת מכתבים למרחוק ולהביא איזה דבר בפיה ע״כ כששלח נח את העורב ובראותו מים סביב התבה לא הלך למרחוק אלא יצא ושוב כ״פ סמוך לתבה אבל היונה המלומדת להביא דבר שליחות גם מרחוק מש״ה כתיב בה וישלח את היונה וגו׳ כי תעוף גם למרחוק: