עריכת הדף "הכתב והקבלה/שמות/ג" (פסקה)

== ה ==

'''אל תקרב הלם. ''' יש הבדל בין לשון פה, הנה, והלם, כי הלם מורה על חשיבות המקום או על חשיבות המצב, כמו הבו לכם דבר ועצה הלם, הבא עוד הלם איש (שניהם אמורים במצפה, שהיה מקום נכבד ומקום העצה על כל דבר גדול), גושי הלם, כבוד גדול עשה לה להושיבה אצלו, אמנם היא בשפלות המצב לשבת מצד הקוצרים, כי הביאותני עד הלום (למצב נכבד כזה), מי הביאך הלם (מי הביאך לטובה זו להיות במצב נכבד כ"כ לעומת מצבך הראשון שהיית אביון מחוסר לחם עד הנה), וכן כאן ואל תקרב הלם, מקום קדש, וז"ש (זבחים ק"ב) אין הלם אלא מלכות, כלומר גדולה וחשיבות (רשד"ל). ולרש"פ שמשתף מלת הלם עם מלת הלאה שיורה על התפשטות, אם התפשטות מקומי כמו גש הלאה, אם התפשטות זמניי מן היום ההיא והלאה, ככה מלת הלם ענינו התפשטות מצד חוץ לכאן, אם התפשטות מקומי כמו גשי הלם, אם התפשטות עניני כמו כי הביאותני עד הלום, וילך והלום (שמואל א י״ד:ט״ז), כלומר הלוך ומתפשט אחר שהיה קבוץ מצומצם עומד צפוף, ע"כ. והמשתנה ממעמדו ומצבו השפל למעמד חשוב ונכבד הנה מתפשט בענינו (פאָרטשריטט). כמ"ש בוירא הגם הלם ראיתי דהגר: 

'''של נעליך. ''' כאמרם (בשמות רבה) כל מקום שהשכינה נגלית אסור בנעילת הסנדל ובמקדש לא היו הכהנים אלא יחפים, והיא היראת ההכנעה למי שעומד לפניו: 

'''אדמת קדש. ''' כלומר המיוחד לדבר נשגב לכן הוסיף יב"ע ועלוי אנת עתיד לקבלא אורייתא למלפא יתה לבני ישראל, לכן לא אמר אדמה קדושה כתאר ומתאר רק נסמך אדמת לקדש, והבדל גדול יש בין קדוש לקודש, העירותי עליו (ראה י"ד כ"א) עם קדוש אתה: