עריכת הדף "הכתב והקבלה/במדבר/יב" (פסקה)

== ז ==

'''בכל ביתי נאמן הוא. ''' כאדם הנאמן בבית חברו ויכול לכנוס כל עת אשר יחפוץ כן הוא יכול לדבר כל צרכיו בכל עת לפני כענין עמדו ואשמעה, כ"כ המפרשים; אמנם אין לשון ביתי מבואר היטב לדבריהם, ולדעתי יודיע במקרא זה מן זכות וספיריות חומרו שלא יעצרנו הגשם מלהתרומם אל מעלת הנבואה, כי שאר הנביאים חומר גופם היה מעכב אותם מהשראת הנבואה אליהם בעוד רוחם עם גויתם, וכל זמן השתתפות נפשם עם חומר גופם, לכן איבריהם היו מזדעזעים תחלה וכשל כח גופם עד שתתפשט הנפש מן גשמיותו ותפרוש הנפש לצד מה לעצמה ותשאר לבדה פנים מן הגוף, אז תחול עליהם הנבואה, או כשהוא ישן שמראין לנפשו המסתלקת אז מן הגוף, כמו שנאמר באברהם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, ובדניאל הודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח; אמנם מרע"ה לגודל טוהר חומרו הזך והנקי לא נמנעה ממנו הנבואה גם בהקיץ, כי מצד זכות חומריותו לא היה מסך מבדיל לעכב עליו ההשגה היותר גבוה ומרומם במעלה גם בהשתתפות גופו עם נפשו, כעדות הכתוב כאשר ידבר איש אל רעהו, כמו שאין אדם נבהל ומזדעזע לשמוע דברי חברו, כך היה משה בשמעו דברי אלהי' בכח גופו בלתי הזדעזעות וחלישת איברים מבלי שום יראה בהלה והתמוגגות הגוף, ועל זה אמר מלת נאמן שענינו הקיום והעמידה הפך חלישות הגוף וכשלון האיברים כמו יתד במקום נאמן, דתרגומו באתר קים (דויערהאפט), ושם ביתי הוא כנוי אל בית החכמה, כמו חכמות בנתה ביתה; וטעם הנחת שם בית על החכמה, כי בית יאמר גם על התוך והפנימית, כמו מבית ומבחוץ תצפנו, ופנימית החכמה האמתית נעלמה מעיני כל חי, לכן ישמשוהו רז"ל גם על חכמת התורה (כבסוטה מ"ד) אחר ובנית ביתיך זה גמרא יעו"ש רש"י, ומכדרשב"י בראשית (נ' ב') אורייתא קאי בין תרין בתים; וטעמו בכל בית החכמה, בכל עניני השגות הפנימיות, (אין מיינעם איננערן), אף היותר גבוהות ונעלמות, הוא נאמן ר"ל הוא קיים בכח גופו (אויסדויערנד, שטאנדהאפט), לא יחלשו איבריו כי הם מזוככים ומטוהרים עד שגם הם ראוים להשתתף בהשגת הנבואה: