עריכת הדף "הון עשיר/קידושין/ד" (פסקה)

== יד ==

'''למי שהעושר והנכסים'''. נראה דהעושר הוא כללות העושר, ונכסים הוא פרטותו והם מטלטלים, דיש מי שזוכה להתעשר ואין לו מטלטלים די צרכו כי העושר הוא כלו בקרקעות או עבדים או כיוצא בהם, ואין לו הנאה מאותו העושר כמו מי שיש לו עם העושר רבוי נכסים המטלטלים להנאתו ולטובתו, וכן מצינו במקרא {{ממ|קהלת ו, ב}} איש אשר יתן לו [ה]אלהים עושר ונכסים. כי הנאת העושר הוא בהיותו עם הנכסים.

'''או''' אפשר לומר דהעושר הם המטלטלים, והנכסים הם הקרקעות, כי מי שזכה לעושר גדול של מעות ומטלטלים ואינו זוכה לקנות קרקעות אין לעשרו העמדה וקייום, ולכן צריך שיתפלל לה' על שניהם. ואי בעית אימא דהעושר הם מעות דווקא, והנכסים כוללים המטלטלים והקרקעות:

'''אלא הכל לפי זכותו'''. כן הוא נעתר בתפילתו, ולא לפי האומנות שבידו. והתי"ט האריך הכא על ענין זה ללא צורך, כי המשכיל יבין וידע שתפילתו עולה עד המקום שצריכה לעלות, דבעניינו היא עולה עד מזל העליון הנוצר חסד וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ואינה מתעכבת בהיכל הזכות, כמ"ש חכמי האמת, וסוד המזל הזה תמצאנו בספרי משנת חסידים מפתח העולמות סדר קדשים מסכת אריך פרק ז' פיסקא ד', ושם בסדר טהרות מסכת ההיכלות פרק ג' פיסקא ב' תמצא סוד היכל הזכות הזה, וכללות ענין זה ע"ש בהקדמתי הנקראת עולם קטן כי שם המשלתי ענין זה יפה יפה בדקדוק ע"ש ויאירו עיניך.

'''טוב שברופאים'''. בקי הרבה ברפואות, לגהנם. כי הוא סומך על רפואותיו ואין לבו נשבר כשבא לו חולי, ופי' רש"י שכתב התי"ט דומה לזה:

'''הכשר שבטבחים'''. המפרשים פירשו מה שפירשו, ולי עוד פירוש אחר לטובה הואיל והוציאו התנא בלשון כשרות, והכי פירושו הכשר שבטבחים שותפו של עמלק, שמנקר הבשר יפה יפה מן האיסור עד שכמעט חצי הבהמה הולכת לאבוד לאכילת נכרי כאילו הוא שותף עמו, וכדי לנקרה יפה מנתחה לנתחים ונתחים לנתחים, כעמלק האכזרי שהיה חותך מילותיהן שמלו ולא פרעו וזורקן כלפי מעלה באכזריות:

'''או לידי זקנה'''. נתן הזקנה בין חולי ליסורין, כי כן הוא טבע הזקן:

'''אחרית'''. בעולם הזה, שיש לו אחרית שאינו מת באמצע ימיו אלא רואה אחריתם:

'''ותקוה'''. לעולם הבא:

'''מצינו שקיים אברהם וכו''''. וזו היא ראיה ברורה שהתורה היא גרמה לו כל הטובה הזאת לעת זקנתו:

'''ותורותי'''. בא התנא מענין לענין עד שגמר המסכתא הזאת בשבח התורה, לרמוז דכשקדש אשה אז הוא זמן הראוי ללמוד תורה בטהרה, כמשאז"ל {{ממ|דף כט:}} רחים בצוארו יעסוק בתורה:

'''קדושין''' מתחיל בהא ומסיים ביוד, כי ההא והיוד הם האותיות המצילים האיש והאשה מן אש הגבורה, כמשאז"ל {{ממ|סוטה יז. וערש"י שם ד"ה שכינה ביניהם}} איש ואשה שזכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן, ושל אשה קשה משל איש דהאי מצרף והאי לא מצרף. ועוד כוונת הקדושין הוא לרבות הצלם והדמות, ואינם נפטרים מפריה ורביה עד יולידו זכר ונקבה שהם דמותם ממש שהם זכר ונקבה, נמצא שצריכים להוליד כיוצא בהם, והסגולה הזאת נמצאת ביוד והא כי במלואם מולידים כיוצא בם, כי מילוי היוד הוא' גי' יוד אחרת דואו דלת גי' י', ומלוי הה היא הה אחרת. ועוד היוד וההא עצמם הם סוד זכר ונקבה כידוע ליודעי חן, וגם הם במדרגת אב ואם, ועיין בס' משנת חסידים סדר קדשים מסכת אבא ואימא, והמדרגה הזאת ע"י מצות קדושין עלה יעלו אלו השנים אשר עד עתה הם היו במדרגת בן ובת או חתן וכלה, וכאשר יולידו יהיו במדרגת אבותם:

'''סליק''' מסכת קדושין. מכל בנים מארשין:

'''מערוה''' וקדשה תנצל וממלשין.

'''כי''' תקח לך אשה בכתובה וקדושין:

'''סליק''' ונגמר סדר נשי"ם בהוד והדר ותפאר"ת.

'''בם''' חו"סן יתרבה לאנשים כי הם בישר"אל עטרת:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}