עריכת הדף "הון עשיר/יבמות/ו" (פסקה)

== ו ==

'''ובה"א זכר ונקבה'''. ירושלמי {{ממ|ה"ו לז:}} אמר ר' בון לכן צריכה, אפילו זכר ונקבה, דלכן {{ממ|פי' דאם לא כן}}, היא מתנית' מקולי ב"ש וחומרי ב"ה, ע"כ. פי' וא"א שיהיה כן הואיל ולא תנן למשנה הזאת בעדיות {{ממ|פ"ד}} גבי שאר משניות דקולי ב"ש וחומרי ב"ה. והנה לכאור' נראה מהירושלמי זה דכי אית ליה שני זכרים כ"ש דקיים פריה ורביה לב"ה, אבל כשנדקדק היטב א"א לומר כן, דהא אמרינן בבבלי {{ממ|דף סב.}} וב"ה נמי לילוף ממשה, אמרי לך משה מדעתיה הוא דעבד. פי' דעל פי הדב[ו]ר פירש, כמ"ש הר"ב. ואם אמת היה הדבר הזה שבשני זכרים לב"ה נפטר במכ"ש, מאי קא משני מדעתיה הוא דעבד, לשני מעשה שהיה כך היה שהיה לו שני זכרים, אבל הין הכי נמי אילו לא היה לו אלא זכר ונקבה היה פורש, דמברי[י]תו של עולם ילפינן ולכן לא גמרינן מיניה, אלא ודאי מדשנו משה מדעתיה דהיינו על פי הדב[ו]ר פירש, ש"מ דאי לאו הכי לא היה נפטר עד שיוליד נקבה גם כן, ואם כן אפוא קשה מאי אפילו זכר ונקבה דקאמרי, ומאי קולא היא זו יותר מדב"ש הלא שקולים הם, דלב"ש בעינן שני זכרים דווקא ולא נפטר בזכר ונקבה וכמ"ש רש"י בפירוש {{ממ|סא: ד"ה ב"ש אומרים}}, ולב"ה זכר ונקבה דווקא בעינן ולא מיפטר בשני זכרים, כנראה ממה שהשיבו על משה.

'''ונראה''' לישב על פי מאי דאמור רבנן {{ממ|עי' נדה לא:}} הרוצה שיהיו כל בניו זכרים ישהא עצמו על הבטן עד שתזריע אשתו תחילה, או יבעול וישנה. ועניינים אלו הם עליו לטורח, וזו היא החומרא דב"ש דמחייב לטרוח להוליד הזכר השני, משא"כ לב"ה דאינו צריך לכל זה להוליד נקבה, אבל הין הכי נמי דאם טרח והוליד שני זכרים דעדיין לא נפטר לב"ה, ולא מקרי חומרא בכגון זה דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה, וזה הוא שגלה לנו הירושלמי בתיבת אפילו. ואע"ג דמ"מ הכי הוי וא"כ היכי קאמר דבלא אפילו הוא אמינא דהוי מקולי ב"ש וחומרי ב"ה, דיש לומר דהואיל ואמור רבנן {{ממ|קידושין פב:}} אשרי מי שבניו זכרים אוי למי שבניו נקבות, איכא למימר דהוי חומרא. קמ"לן דאינו כן, דנקבות אמרו ולא נקבה, ואדרבא אנו מפרשים מדברי ב"ה באפילו, דקולא היא ולא חומרא, מהטעם שאמרנו:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}