עריכת הדף "דרישה/חושן משפט/שיב" (פסקה)

== יד ==

וכתב הרשב"א בד"א כשעומד בר"ה כו' צ"ע דכאן סתם כדעת הרשב"א דכשאומר לו שנה אחת אין חודש העיבור בכלל ובי"ד סי' ר"ך סתם היפוך זה וכתב שם ז"ל היה עומד בתוך השנה כו' אמר שנה א' או שנה סתם אסור מעת לעת ואם שנה מעוברת אסור י"ג חדשים מיום ליום עד כאן לשונו וכ"כ הרא"ש פ' קונם יין וכ"כ הרמב"ם בזה פ"י דנדרים והמ"מ פ"ז דשכירות הביא דברי הרשב"א וכתב עליו דאין כן דעת הרמב"ם בפ"ד דנדרים וברמב"ם ובש"ע ל"ק שהן פסקו כאן סתם ואיכא למימר דבין בשנה זו ובין בשנה אחת קאמר דחודש העיבור בכלל וא"ל דס"ל לרבינו דלנדרי' דאיסור' הוא אזלינן לחומרא וחשבי' שנה [אחת ושנה] סתם כשנה זו וחודש העיבור בכלל וכאן דאיירי בדין הוצאת ממון לא מפקי' ממונא מספיקא ומעמידין הקרקע בחזקת בעליה דהא בהדיא משמע בדברי ר"ן ס"פ קונם יין דלהרשב"א אין חילוק בין איסורא לממונא וממונא מאיסורא יליף לה שם בדין זה וכ"כ המ"מ פ"ו דשכירות דלהרשב"א למד מדין נדרים לדין שכירות וע"ק איך כתב רבי' דין זה בשם הרשב"א והרי הרשב"א עצמו לא למעשה אמרו אלא להלכה והב"י נתעורר ג"כ בקושי' זו האחרונה וע"ש שהביא ל' הרשב"א וכתב שלא ראו רבי' והמ"מ הנ"ל התשובה והוא דוחק ואני אומר דכי דייקינן בלישניה נעמוד על אמיתתו ולק"מ וזה שרבי' דייק כאן וכתב בד"א כשעומד בר"ה כו' דס"ל לרבי' דכשעומד בר"ה ואמר שנה א' יהיה לך זה מושכר או יהי' זה אסור לי אז אמרי' דאין חודש העיבור בכלל דאי הוה דעתיה שאם תתעבר השנה יהיה העיבור בכלל הול"ל שנה זו או השנה יהיה מושכר לך או אסור לי דאז הוה ודאי העיבור בכלל אלא ודאי דעתי' אסתם שנה לא כמו שיהיה שנה זו ולהכי אין חודש העיבור בכלל ובי"ד דייק וכתב הי' עומד בתוך השנה כר ולהכי אמר אף שאמר שנה א' כשנה זו דמי דמה הו"ל למיעבד אם היה אומר שנה זו יהיה מושכר לך או אסור לי היה משמע עד כלות שנה וכשיגיע ר"ה היה נדרו בטל וכמבואר שם בדברי רבי' והוא רוצה שיקיים דיבורו שנה תמימה מעת לעת מש"ה הוצרך לומר שנה אחת יהיה זה מושכר או אסור ולהכי חודש העיבור בכלל דגם שנה מעוברת מיקרי שנה כן נראה דעת רבי' ואע"פ שבהר"ן הנ"ל משמע דגם בזה לא ס"ל לרשב"א לחלק מ"מ ס"ל לרבינו לחלק ובזה מיושב ג"כ קושיא השניי' שכתבתי שהרשב"א לאו למעשה כתבו דודאי גם רבינו והמ"מ ידעו בכל אלה אלא דס"ל דהרמב"ם וכל הפוסקים מיירי כשעומד בתוך השנה ואומר שנה א' יהיה זה אסור לי או מושכר לזה שהם אמתני' דפ' הקונם יין קאי דתנן שם האומר קונם יין זה שאני טועם לשנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה ופירשוה הרמב"ם והרא"ש וכל המפרשים כמשמעו דמיירי בעומד בתוך השנה ואומר שנה א' יהיה לי יין זה קונם ולהכי חודש העיבור בכלל והרשב"א פליג אפי' בזה וס"ל דאין חודש העיבור בכנל ומוקי למתני' דפ' קונם ודפ' השואל כשעומד בר"ה ואמר שנה זו או השנה יהיה זה קונם או מושכר ולהכי חודש העיבור בכלל וע"ז השיב בתשובה דלמעשה נלך בתר הראשונים דס"ל דעומד בתוך השנה ואומר שנה א' יהיה וה קונם או מושכר דחודש העיבור בכלל דבזה ודאי מסתבר טעמייהו אבל כשעומד בר"ה ואומר כן לא גילה דעתו בזה לומר דחודש העיבור בכלל ואדרבה אפשר דאפי' שאר פוסקים מודים בזה כנ"ל דעת רבי' והמ"מ ודעת הר"ן בפרק הקונם נראה קצת בהיפוך ע"ש אבל מדברי הרא"ש אינו משמע כדעת הר"ן ועמ"ש בי"ד סימן הנ"ל ומ"ש הרשב"א בתשובה הנ"ל ועוד אף אם שוה בשוה נינהו אכתי ק' לעשות מעשה להוניא ממון ואף אם עדיין לא דר בומ"מ כאשר נאמר לשוכר שיפרע משלם ולא ינכה חודש העיבור משכירותו זה הוה אפוקי ממונא וק"ל: