עריכת הדף "דרישה/חושן משפט/רז" (פסקה)

== ו ==

ואם פירש בשעת המכר כו' בקידושין דף נ' ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל (פי' רש"י ופירש כן בשעת מכירה) סליק ולא איתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתיה למידר הוא והא לא איתדר ליה א"ד אדעתיה למיסק והא סליק ליה עכ"ל ופסק הרא"ש כל' בתרא ויש לדקדק בל' רבינו במ"ש ואם פירש בשעת המכר ע"ד לדור מנ"ל הא הא י"ל דאפילו ללישנא בתרא לא אמר רבא הא סליק אלא כשלא פירש ואמר אלא אדעתא למיסק וצ"ל דס"ל לרבינו דבודאי גם ל' אדעתא למיסק לארעא דישראל סתמא כפירושו דמי דגם ללישנא בתרא הוה כאילו אמר אדעתא לדור שם דאנן סהדי דהמוכר כדי לעלות היה דעתו לדור שם אלא דפליגי הלשונות באי אמרינן דכוונתו היה דוקא לדור שם בדירה מרווחת כפי חשק נפשו ובמזונות כפי צרכו והשתא דהוצרך לצמצם שם בדירתו או במזונותיו אמרינן דאדעתא דהכי לא מכר וזהו דעתו של ל' קמא דאמר כל סליק אדעתא למידר דל' למידר משמע כאשר היה דרכו לדור בהרווחה והא לא איתדר ליה ולישנא בתרא ס"ל כל כוונתו היה למיסק ולדחוק נפשו ולצמצם ולהסתפק במאי דאפשר והא סליק ליה ר"ל ה"ז יכול לקיים כוונתו רק שזה מבקש לדור בהרווחה וק"ל ומש"ה שינה רבינו לשון הגמרא וכתב אם פי' ע"ד לדור כדי לפרש דל' סליק בל' גמרא ול' לדור בלשונינו א' הוא ודוק וגם ברמזים כתב דפירוש וזבין לעלות ולדור בא"י: ואם יארע לו סכנה כו' שם בקידושין דף נ' ההוא גברא דזבין נכסיה אדעתא למיסק כו' לסוף לא סליק אמר רב אשי אי בעי סליק וא"ד אי בעי לא סליק מאי בינייהו איכא בינייהו דאתייליד אונסא באורחא ופי' רש"י אי בעי לא סליק בתמיה מי אנסו דאתייליד ליה אונסא באורחא שמע שהיו לסטים בדרך ללישנא קמא לא הדרינן זביניה דה"ק דאי בעי למיטרח ולאהדורי בתר שיירתא הוי סליק ללישנא בתרא דקא מתמה קא מתמוהי ומשמע שלא היה לו שום צד עיכוב הדרי זביניה עכ"ל ופסק הרא"ש הלכה כלישנא בתרא והוא דעת רבינו וז"ל התוס' שם דאתייליד ליה אונסא באורחא ולעיל שהוצרך לומר דברים שבלב אינן דברים צ"ל דללישנא דאי בעי סליק אתייליד ליה אונסא באורחא וללישנא דאי בעי לא סליק צ"ל דאתייליד אונס שאפילו ע"י תייר לא היה יכול לעלות עכ"ל וכתב ב"י ומדברי התוס' משמע שמפרשים אי בעי לא סליק בניחותא כלומר שא"א לו לעלות אפילו ע"י תייר ולפיכך הדרא זביניה הא אם אפשר לו לעלות ע"י תייר לא הדרא עכ"ל ודבריו סתומין ואין לומר דס"ל דלדברי התוס' ה"פ דללישנא קמא המעשה היה דהיה יכול לעלות ע"י תייר ומש"ה הוה זבינא וללישנא בתרא היה המעשה דאפילו ע"י תייר לא היה יכול לעלות ומש"ה השיב דאין זביניה זבינא דאם כן ליכא בינייהו לדינא ואכתי ק' מ"ב לדינא ועוד דהא כתבו התוס' דללישנא קמא עובדא קמייתא מיירי דאתייליד ליה אונסא כו' ור"ל מש"ה אי לאו משום דהוי דברים שבלב היה המקח בטל ולפי מ"ש ס"ל דלא הוה בטל כיון דהיה אפשר לעלות ע"י תייר לכ"נ דכוונת ב"י הוא אליבא דתוס' דמ"ש בגמרא א"ב דאתייליד אונסא באורחא ר"ל דאותה עובדא הוה דאתייליד ליה אונסא באורחא ולשני הלשונות השיבו בניחותא וקאי אמ"ש דזבין נכסיה אדעתיה למיסק לא"י לישנא קמא ס"ל כל אדעתיה למיסק כוונתו היה אי בעי סליק והיינו בלי טרדא בעולם כשא"כ כאן דהוה אונס ולישנא בתרא ס"ל כל אדעתיה למיסק כוונתו היה דתהיה מכירה עד שאף אם ירצה לעלות ל"מ לעלות וכאן הרי הוא יכול לעלות לא"י ע"י שיירא וק"ל מיהו גם פי' זה רחוק הוא בעיני דא"כ לישנא קמא השיבו דלא הוה זבינא ולישנא בתרא דהוה זבינא וא"כ מאי הקשה מ"ב וצ"ל דהמקשן הבינו כפשוטו והתרצן השיבו כן א"כ עיקר חסר מן הספר ועוד כל א"ב ר"ל נ"מ לדבריהם במקום אחר ולא בענין דקאי עליה דבזה אין נ"מ לכן היה נלע"ד דגם לפי' התוס' לישנא בתרא מתמיה קאמר ואליבא דכ"ע האי עובדא איירי דלא הוה ביה אונס אלא דס"ל להתוס' דלישנא קמא דהשיב רב אשי בניחותא אי בעי סליק כלומר השואל היה מסופק אם נאמר אי בעי סליק או לא אף דלא היה אונס והשיבו מסתברא לומר אי בעי סליק וכיון דלא השיבו בפשיטות אלא כמכריע מדעתו ע"ד שנסתפק בו השואל וא"כ מסברא כשיש אונס כל דהו בדרך שלא היה יכול לילך בשופי לא אמרינן אי בעי סליק וזביניה לא הוה זבינא משא"כ ללישנא בתרא דהשיבו בתמיה וכאילו א"ל במאי נסתפקת אתה השואל וכי אי בעי לא סליק ומדהשיבו לו כ"כ בפשיטות מסתבר למימר דאף אם יארע אונס כל דהו בדרך המסולק ע"י תייר הוה זביניה זבינא כיון דמצי לסלק ע"י תייר אם לא אונס גדול דאפילו ע"י תייר ל"מ לעלות וק"ל. כל זה כתבתי לפי גי' התוספות שכתוב בספרים שבידינו אבל ק' דמדלא פירשו התוס' מ"ש בגמרא דאתייליד אונסא באורחא איזה אונס אתייליד וסמכו אפירוש רש"י וגם סיימו בפירושו ז"ל שאפילו ע"י תייר כו' דהיינו ר"ל שיירא הכתוב בפירוש רש"י וכיון דסמכו על פי' רש"י איך יסתמו דבריהם לפרש הגמרא דלא כרש"י והוה ליה לפרש בפרט מאחר שיש נ"מ בדינא לפי מאי דקיי"ל כלישנא בתרא גם לפי זה יפסוק רבינו דלא כתוס' אליבא דהרא"ש דפסק הלכה כלישנא בתרא דס"ל דהוה זבינא אם לא יארע לו אונס דאפילו ע"י תייר אינו יכול לעלות לכן יותר נראה דטעות סופר יש בתוספות וצ"ל מהופך דללישנא דאי בעי לא סליק אתייליד כו' וללישנא דאי בעי סליק צ"ל כו' וכן הגיה מ"ו בח"ש שלו ולפ"ז א"ש הכל ודוק: