עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/לב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===ג=== ג) '''{{עוגן1|ודרך}}''' אגב אעיר שדברי הריטב"א אלו בל"ז נמי תמוהין טובא ומרפסן איגרא, דהיאך מסתייע מהכא דמחיים נמי לא משתעבדי מטלטלין בכתובה הרי לא עסקינן בסוגיין אלא בעדי מיתה דאתיא למיגבי מיתמי ומנ"ל להריטב"א למילף מזה למחיים. ומצאתי שכבר עמד ע"ז בס' אבני מלואים {{ממ|[[אבני מילואים/אבן העזר/ק#א|סי' ק' סק"א]]}}, ותי' עפימ"ש התוס' יבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פח/א#מתוך|דף פ"ח ע"א]] ד"ה מתוך}} דהא דע"א נאמן במיתה הוא רק מדרבנן ורש"י שבת {{ממ|[[רש"י/שבת/קמה/ב|דף קמ"ה ע"ב]]}} כתב דהוא משום דאפקעינהו רבנן לקידושין מיני', וא"כ לעולם מחזקינן לי' עדיין בחי ואין האחין יורדין לנחלה על פיו, והא דגובה כתובתה מתנאי כתובה קאתינן עלה שכן כותב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מאי דכתוב ליכי וכיון שמותרת לינשא נוטלת כתובתה והרי היא כגרושה שנוטלת כתובה שלא בפניו, וא"כ מוכח דגם מחיים אינה גובה ממטלטלין דאל"ה הי' לה לגבות מהן גם בעד מיתה דדינה לענין כתובה כגרושה. אבל אין דברים אלי נראים לי כלל, חדא שהם תמוהים מצד עצמם דהוי כתרתי דסתרי שתהא מותרת לינשא ותטול כתובה כמו שהוא חי, וכבר עמד עליו הרב המגיה יעו"ש. וכן ק"ק ע"ז מתוס' שבועות {{ממ|[[תוספות/שבועות/לא/א#ורבנן|ל"א.]] ד"ה ורבנן}} וז"ל ורבנן הוא דפסלוהו ואע"ג דאמר לקמן הכל מודים בעד מיתה דחייב משום דרבנן אכשרוה ואזלינן בתר דרבנן בתר תרווייהו אזלינן לחייבו כו', ואי אמרת דאינה נוטלת כתובתה אלא מצד תנאי כתובה ומשום דאפקעינהו רבנן לקידושין מיני' א"כ גם מדאורייתא יש כאן חיוב ממון מצד תנאו ואמאי קרו לה התוס' דרבנן, אע"כ דנוטלת כתובתה רק מצד דמדרבנן מהימנינן לעד שהוא מת ונוטלת כאלמנה בחזקת שהוא מת ומדאורייתא לא שקלא מידי, דאפילו כי אפקעו רבנן לקידושין מיני' אין לה כתובה דאגלאי מלתא שלא היתה אשתו ולא נתחייב כלל בכתובתה. וכ"ת דא"כ מדרבנן נמי למה נוטלת כתובה כיון דאפקעו לקידושין מיני' ואינה אשתו, ז"א דמדרבנן ודאי חשבינן לי' כמת ולא הוצרכו להפקעת הקידושין אלא לענין איסורא שלא לעקור דבר מה"ת דעל סמך הפקעת קידושין אין כאן עקירת דבר מה"ת ויכולין לחושבו כמת, אבל לענין ממון לא דנוהו כלל כקידושין מופקעין אלא חשבינן לי' כמת והפקר ב"ד הפקר. ועוד דבר מן כל דין אין דבריו מעלים ארוכה להריטב"א צ"ל לשיטתו, דבחי' הריטב"א ליבמות שם מבואר להדיא דס"ל דעד מיתה נאמן מדאורייתא דאנן סהדי דדייקא ומינסבא וכולנו כעדים וכסברת התוס' שם בתחלת דבריהם שדחאה הר"י, וא"כ להריטב"א גופי' ליכא לתרוצי כהאב"מ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף