עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/יג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ד== ד) '''איברא''' דהמהרש"א חתר לקיים הגירסא הישנה שבתוס' שנגח שור שלנו שור שלהם, דלמאי דאמרינן בפ' הגוזל לכו"ע דאם יכול לזכות ישראל בדיניהם זכה וליכא גזילה לא איצטריך לן היתרא למאי דשור שלהם גם תם משלם נ"ש, אע"כ דרעהו דהכא לאו דוקא ואיצטריך קרא דויתר גוים לשור שלנו שנגח שלהם דפטור, וע"ז כתבו התוס' דמשמע דוקא בענין זה שעח שור שלנו שור עכו"ם דהוי הפקעת הלואתו ולמ"ד גזל עכו"ם אסור ניחא דשרינן הפקעת הלואתו דוקא אבל למ"ד גזלו נמי מותר קשה עכ"ד, ולפ"ז נפלה ראייתנו מדברי התוס'. אבל אחר בקשת המחילה מרבינו המהרש"א ז"ל אין דבריו מחוורים כלל: :א' דלפי דבריו למסקנא רעהו לאו דוקא ובכל דוכתי אמרינן רעהו למעוטי עכו"ם. :ב' דשור של הקדש ממעטינן מרעהו והאיך נימא דנתמעט הקדש ולא עכו"ם והרי בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/יג/ב|דף י"ג ע"ב]]}} מבואר דיותר מסתבר למעוטי עכו"ם מהקדש, דאמרינן התם אי כתב רחמנא חד מיעיטא גבי אונאה הוה מוקמינן לי' לעכו"ם ולא להקדש ויעוי' בשמ"ק שם, נימא הכא להיפוך, וכ"כ בנמוק"י דשור ישראל שהזיק שור של עכו"ם פטור מטעם רעהו. :ג' אטו בשביל שיש לחייב את העכו"ם בדיניהם מוכח דרעהו לאו דוקא מה זה ענין לזה. :ד' דדיניהם גופייהו אינם שווים בכל מקום ואטו לא אפשר שבזמן מן הזמנים ובמקום מן המקומות אינם דנים דיני נזקין בדיניהם. :ה' דנ"מ טובא לקדם ונתגייר כמ"ש דלא שייך א בי' אם אתה יכול לזכהו כו' וצריכין למיזל כתר ד"ת ואז נימא רעהו דוקא ופטור. :ו' דנראה דהפקעת הלואתו בעלמא לאו מהאי קרא נפקא, דאל"ה הו"ל להש"ס ב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/קיג/ב|דף קי"ג ע"ב]]}} למיפרך מהאי קרא לר"ע דדריש מאחרי נמכר גאולה תהיה לו שלא ימשכנו ויצא מקמי דפריק רבא כאן בגזילו וכאן בהפקעת הלואתו וכן לאביי דאמר עבד עברי הפקעת הלואתו הוא [ולגירסת המהרש"ל ניחא דלפ"ז כוונת התוס' דהכא שאני דמותר משום שנגח שור דידן אי משום דאית לן פסידא אי משום דמזיק שאני (טעם הראשון להנתה"מ דבשמירה שייך נמי קרא דויתר, והשני להקצוה"ח דרק בנזקין אמרו), משא"כ להמהרש"א דא"א לפרש הכי דא"כ יצא דבעלמא הפקעת הלואתו נמי אסור וזה אינו, ובע"כ איכא דרשא או סברא למישרי נמי בעלמא ושוב קשה למ"ל הכא קרא]. ועיי' ביש"ש שם {{ממ|[[ים של שלמה/בבא קמא/ד/ח|פ"ד סי' ח']]}}: '''אמנם''' מצאתי להמהרש"א ז"ל חבר גדול במקצת והוא בשמ"ק בשם תלמידי הר"פ וז"ל מה נפשך אי רעהו דוקא וא"ת מאי קאמר והא פשיטא דרעהו דוקא מדמיעט הקדש לעיל י"ל ה"מ לענין הקדש דאינן בכלל רעהו אבל נכרי כיון דהדיוט הוא חקרי הוא שפיר רעהו וה"ק אי רעהו לאו דוקא לענין נכרי כו' ומשני א"ק עמד וימודד ארץ כלומר לעולם נכרי איתי' שפיר בכלל רעהו מיהא אתא קרא דויתר לומר דהתיר ממונם עכ"ל. ותמוה לי טובא ע"ז מסוגיא דבכורות כמש"ל, ובדוחק יש ליישב ודו"ק. אבל איך שיהי' הדבר פשוט מצד הסברא דמקרא דויתר אין ללמוד אלא היתר ולא הטלת חיוב, ויש סמך לזה ממ"ש הר"ן בחי' לסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נז/א|דף נ"ז ע"א]]}} דהלכה דגזל עכו"ם חותר כדאמרינן בעלמא עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים כו', ובגזל בודאי רק היתר הוא וה"נ בנזקין דכוותה. וגם זה יש לדחות קצת, דבאמת ק"ק על הר"ן דאי מקרא דראה ויתר יש ללמוד גם גזל א"כ אמאי אצטריך לתנאי בב"מ {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/קיא/ב|דף קי"א ע"ב]]}} למילף מקראי אחריני ולא ילפי מהאי קרא, ובסוגיא דהתם משמע דהני קראי דהתם יתירי נינהו ועבידי צריכותא לגזלו ועושקו יעו"ש, ולכן הי' אפ"ל דאדרבא סבר הר"ן להיפוך מתוס' דסוגיא דדף ל"ח אזדא דוקא למ"ד גזלו מותר, ומפרש נמי דרעהו דוקא ואיצטריך לקרא דראה ויתר לנגח שור שלהם שור שלנו דחייב, והוקשה לי' דאי משום ראה ויתר לא שייך למיתני משלם נזק שלם דמשמע שהוא בתורת חיוב ואפילו אם נתגייר אח"כ אינו נפטר ומראה ויתר אין ללמוד חיוב דרק היתר הוא כמ"ש, וניחא לי' דלמ"ד גזלו מותר ע"כ לא אצטריך קרא להתיר אלא דבא לומר דתל חיוב ממש וניחא מאי דקתני משלם נ"ש. ומזה מוכיח מסוגיין דהלכה דגזלו מותר, אבל כ"ז דחוק דא"כ אמאי הביא רק קרא דעמד וימודד כו' ולא הזכיר מהסוגיא דמשלם נ"ש. ועיי' ביש"ש שם שהעיר דלר"ע דאמר הוחלט השור גם בשור שלנו תם שהזיק שלהם הוי גזלו ולא הפקעת הלואה, ומזה קשה נמי להמהרש"א דאתיא סוגיא דלא כהלכתא לפי דבריו. ובר מן דין לר"ע גם הפקעת הלואתו אסור לאביי דאמר עבד עברי אין גופו קנוי כמבואר בסוגיא דב"ק {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/קיג/ב|קי"ג:]]}}. ואין להאריך עוד בזה דהפשיט הוא שהוא רק היתר ולא חיוב כמ"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף