עריכת הדף "בני אהובה/אישות/יח" (פסקה)

== י ==

'''אלמנה ''' 

''' שתפסה מטלטלין כדי שתזון מהם וכו' אין מוציאין מידה.''' ואי בעי תפיסה דוקא מרה"ר או מסימטא עיין בשו"ע סימן צ"ג סעיף כ"ג בהגה דהביא רמ"א ב' דעות דעת הר"ן דלא הוי תפיסה אלא מרה"ר או מסימטא ודעת היש חולקין שהביא רמ"א הוא תשובת הריב"ש סימן שס"ד כמ"ש בדרכי משה דמסתימת הריב"ש נראה דאין לחלק. ואני לא אבין מה ראיה יש מדברי הריב"ש דהא דאמרינן דתפיסת ברשות הבעל לא מהני היינו לגבי יתומים דבעינן משעת מיתה עד שעת תפיסה לא יהיו המטלטלין ברשות יתומים דכיון דהיו רגע אחד ברשות יתומים כבר נעשו מטלטלי דיתמי ולא מהני בהו תפיסה אח"כ משא"כ בתפיסה בחיי הבעל דמהני למזונות וכדומה בזו לא שמענו מעולם דבעינן דוקא תפיסה ברה"ר או בסימטא דמה בכך דהא מ"מ היו מעיקרא ברשות הבעל ומ"מ מהני בהו תפיסה א"כ אף דבשעת תפיסה היו ג"כ ברשות הבעל מהני בהו תפיסה דמאי שנא ולא נזכר כלל בתפיסה בחיים דיהיה בסימטא או ברה"ר ובגמרא דכתובות דף פ"ד נאמר ולרבי טרפון דמנחי היכי ולא שאל נמי לר' עקיבא דהלכתא כוותיה דמנחי היכי דהא בתפיסה מחיים מודה ר"ע אלא ודאי בתפיסה מחיים אין נפק"מ במקום תפיסה היכן הוא וזה ברור.

''' ומעתה''' כיון דנדון הריב"ש היה ביבמה הטוענת על היבם שלה טענת מאיס עלי וכתב הריב"ש דיבם הוא כמו בעל ובבעל אי תפסה נדונייתה לא מפקינן מינה הוא הדין ביבם וכו' עיי"ש שהאריך בענין תפיסה באיזה אופן דמיקרי תפיסה ולפי זה הוי שם כמו תפיסה בחיים דהא יבם הוה כמו בעל כמ"ש הריב"ש להדיא ובתפיסה מחיים פשיטא דאין לחלק במקום תפיסה ומעולם לא שמענו בטענת מאיס עלי דאי תפסה נדונייתה דלא מפקינן מינה דיהיה התפיסה דוקא מרה"ר או מסימטא נשתקע הדבר מה ענין תפיסה דהתם להך תפיסה דיתומים והן אמת דהר"ן כתב פרק אלמנה ניזונית דאמרו בשם רש"י דבעי תפיסה ברה"ר או בסימטא אפילו בתפיסה דמחיים אך מ"מ לאו כל תפיסות שוין בש"ס דתפיסה דכאן הוא ברי דהן של בעל אבל במאיס עלי מהני תפיסה לכו"ע הואיל והוא ספיקא דדינא כמבואר בגמרא כתובות דף ס"ג וכי במקום ספיקא דדינא דמהני תפיסה יהיה ג"כ תפיסה ברה"ר דוקא ועכ"פ לא הוי ליה להרב רמ"א לעשות מחלוקת בין דעת הר"ן לדעת הריב"ש דבנדון הריב"ש גם הר"ן מודה.

''' איברא''' לא ידעתי אנה שמע כן הר"ן דודאי כל השמועה הוא מרבינו ברוך הובא במרדכי ובהגהת הרא"ש ריש פרק אלמנה ניזונת ובאגודה ושם הכל בתפיסה דלאחר מיתה אבל בתפיסה מחיים לא שמענו אף גם דמבואר בתירוץ רבינו ברוך שתירץ על רש"י דכתב בתשובה דלכתובה לא מהני תפיסה רק למזוני משום חיי נפש והקשה רבינו ברוך דלמה לא יהיה מועיל תפיסה לכתובה לאחר מיתה לאחר תקנת הגאונים דמטלטלי דיתמי משתעבדי ותירץ רבינו ברוך לשיטת רש"י דבעינן תפיסה ברה"ר ועובדא דרש"י מיירי בתפסן ברשות יתומים הרי להדיא דכל הדבר מיירי בתפסן לאחר מיתה כמ"ש להדיא כשהנכסים ברשות המת מיד כשמת נכנסו הנכסים ברשות יתומים ע"כ. אבל בתפיסה מחיים לא דיבר כלום ומוסיף אני לתמוה דמדברי רבינו ברוך מבואר דכי בעינן תפיסה מרה"ר היינו לכתובה אבל למזוני בכל מקום מהני תפיסה דהא רש"י מחלק בין מזוני לכתובה ואי גם במזוני בעי תפיסה ברה"ר א"כ מה חילוק יש בין מזוני לכתובה לדידן דברה"ר לעולם מהני תפיסה וברשות המת אף למזוני לא מהני אלא ודאי דמזוני דתקנו משום חיי נפש מהני התפיסה בכל מקום וכן מראין הדברים שכלתו של ר' שבתי בכתובות דף צ"ו ע"א שתפסה דסקיא מלא מעות וכי ברה"ר היה מונח או בסימטא וברור דבמזונות אין חילוק כלל ומעתה הרב רמ"א שהביא הך דינא לענין מזונות צ"ע כי אף דמשמע כן בר"ן האמת יורה דרכו כמ"ש אח"כ ראיתי תשובת הריב"ש סימן ק"ז פסק להדיא דמהני תפיסה בבית רק דשם מיירי הכל מתפיסה דמזונות ולפי מש"כ כו"ע מודים לזה דמהני תפיסה בכל מקום ואין כאן מחלוקת כלל.