עריכת הדף "אלשיך/שמות/טז" (פסקה)

== ו ==

'''ויאמר משה ואהרן וכו'. ''' ראוי להעיר למה משה ואהרן חילקו מאמר' זה אל ישראל לג' חלקים א' אומרו שניהם ערב וידעתם וכו' ובקר וראיתם וכו' ואח"כ חזר משה לבדו ואמר בתת ה' וכו' שנראה כי הוא הענין הא' ורוב הדברים שבפסוק ובקר וראיתם הם בפסוק שאחריו מפי משה לבדו ואח"כ חזר לו' להם ע"י אהרן לבדו קרבו כו' כי שמע את תלונותיכם. ועוד באומרו ובקר וראיתם את כבוד ה' אם הכונה היא על הנראה בענן לא נרא' רק בטרם בקר מהערב כאומ' ויפנו אל המדבר כו' ואם הוא על המן למה כינה אותו אל כבוד ה'. ועוד כי בזה מייחס שמיעתו ית' את תלונותיכ' אל כבוד ה'. ולמטה מייחסו אל תת בערב בשר לאכול כו'. ועוד למה חזר ואמר ונחנו מה פעם שנית ובשיני כי בראשונה אמר כי תלינו ולא בשני. ועוד אומרו קרבו לפני ה' מה זו קריבה. ועוד למה לא פקד עליהם חטאתם בהראות כבודו יתברך על התלונה לה': 

'''אמנם ''' הנה תלונת ישראל היתה כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה כו' והנה בתלונותם אלו אפשר להקל מאשמתם ולומר כי בכל לבם טעו וחשבו כי לא ה' צוה רק משה ואהרן בחשבם עשות רצון קונם הוציאום אל המדבר ההוא ומה גם למה שאז"ל (ש"ר פ' כ"ד' כי בכל המסעות היו מפי הגבורה אלא זאת והיא ויסע משה את יש' כו'. ויטעו לחשוב כן גם על הכל. או אפשר כי ידעו האמת כי הכל היה על פי ה' ועליו ית' הם תלונותם אלא שבושו להוציא מפיהם תלונתם על ה' ואמרו כמתלוננים על משה ואהרן והנה משה ואהרן לא ערבו אל לבם בפתח דבריהם לדבר ולומר כי על ה' היתה תלונותם שעם יודעם הדבר היו מחפים האמת כי חשו על כבודם של ישראל. ע"כ היחלו בחלוק' הראשונ'. וקו לקו גלו להם את דעת'. וז"א ויאמר משה ואהרן וכו'. לו' הנה אם הוא שבכל לבבכם טעית'. כי חשבתם שלא הוציא ה' אתכם. כ"א אנחנו הנה ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים. כי תתחדש לכם ידיעה זו. שהוא ע"י תת בשר לאכול על תלונותם שחסרו בשר ביציאת מצרים. ע"כ נותן להם מה שאבדו על ידו. אך לא כן הוא. רק שעליה היתה התלונה. והייתם מחפים מראים שעלינו היתה וזה יתברר בבקר. כי בקר וראיתם את כבוד ה' שמתראה בענן לכם שאין זה רק כמתראה ואו' הנני אני שהלינותם עליו אין זה רק בשמעו והבינו אה תלונותיכם על ה' כי הלא יודע תעלומות לב והבין כי תלונותיכם היו על ה' ויהיה או' בשמעו כד"א (בראשית כ״ג:ו׳) שמעני אדני לשון הבנה ועוד כי סבר' היא כי הנה נחנו מה כי תלינו עלינו. האם בידינו לתת לכם לחם אך אין ספק כי על ה' היתה תלונותיכם אשר בידו לתקן וכן הוא עושה. ואחרי דבריכם אלה חזר משה לדבר לבדו ואמר בתת ה' כו'. והוא כי אמר משה בלבו היתכן כי עד הבקר יחשבו שאין לנו ראיה שתלונותיכ' על ה' ע"כ חזר ואמר מה שלא גילה מתחלה מפני כבודם ואמר הנה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר כי היא ראיה מיד כי הוא בשמעו את תלונותיכם שהם על ה' באמת ולא שטעיתם וז"א אשר אתם מלינים עליו והוא כי אלו לא היו על ה' רק שטעו וחשבו כי משה ואהרן עשו מעצמם לא היה נותן להם מידו יתב' בשר ולחם כ"א על ידינו כי הלא אין נס גדול מקריעת ים סוף ועשה על ידי ובלי מטה וגם לרז"ל (שם פ' כ"א) שכדי שלא יאמרו שמשה בלי מטה האלקים אינו חשוב. וע"כ אם גם עתה היתה תלונותיכם עלינו היה ראוי יעשה ע"י או ע"י שנינו. אך בעשותו ע"י עצמו יורה כי ראה כי עליו היתה התלונה על כן לא חש על הנוגע אלינו ליעשות על ידינו כי אם עשה על ידי עצמו וז"א ויאמר משה לא בלבד על הלחם לבדו שיתן לכם בבקר תהיה הוראה כי על ה' תלונותיכם כ"א בשני דברים בין בתת ה' לכם בעצמו בערב כו' בין בתת בבקר בשר. תדעו כי הוא בשמוע ה' תלונותיכם שהם על ה'. והוא במה שנחנו מה. כלומר שנותן את הכל על ידו ואנחנו לא נשמש כלום וזהו ונחנו מה שלא נעשה דבר על ידינו. כ"א על ידו כלו' ונחנו מה האם לא בין ה' וביניכם אני תמיד ולמה לא עשה על ידינו אך זה הוראה כי לא עלינו תלונותיכם כי על ה' ועל כן עשה בעצמו וזהו שחזר ואמר פעם שנית ונחנו מה כו' וגם היה משה האומר ענין זה כי הוא אשר יערב אל לבו לומר שאם הוא על כבודו היה עושה על ידו כאשר היה בקריעת הים שעל שהיו אומרים כי לולא המטה לא היה נחשב צוה לו הקב"ה יסיר המטה ויעשה בידו כמשז"ל. ועוד כיוון באומרו בערב בשר ולחם בבקר שלמה ייחד הלילה לבשר והיום ללחם אך אין זה כ"א לרמוז להם כי מה שהיה להם בשר במצרים היה ערב וחשך והלחם לבדו שיש להם עתה הוא אור ויום כי שם היה להם טומאה וחשך גיהנם ועתה אור עה"ב וקדושה הנה בראותו יתברך כי היה משה ממה' להביא ראיה שעל ה' התלוננו מעתה אפי' בתת ה' בשר בערב בטרם יראה כבוד ה' בבקר שהיא הראיה העצמית ע"כ מה עשה הוא יתברך גזרו חכמתו לבלתי המתין עד הבקר מהראות כבוד ה' כ"א מיד יגלה אזן משה על כן מה עשה משה אמר אם לא אומר להם שעתה יראה כבוד ה' יאמרו שטעיתי בנבואתי באומרי ובקר וראיתם כו'. ואם אומר להם טרם הראותו הלא יאמרו כי אנכי הסבותי להכעיסם. כי התרסתי נגדם לאמר כי מעתה היה נראה כי על ה' היתה תלונותם וע"כ מיד כבוד ה' בא להראות כי היא בכעס עמהם ועתה להקהות שניהם אני בא לבשרם בדבר ע"כ אמר לאהרן שיאמר קרבו לפני ה' בתשובה כי חלאת עונותיכם תבדיל וטוב טוב טרם תתראה תתקנו בתשובה כי לפני ה' אתם כי כבודו הנה בא לפניכם להורות שהכעסתם אותו על כן קרבו והרהרו תשובה ותתקרבו כי שמע תלונותיכם שעליו המה וכן היה כי כדבר אהרן כו' ויפנו אל המדבר והנה כבוד כו' ואם נדקדק לשון ויהי שהוא צרה יאמר הנה משה אמר קרבו שיעשו תשובה ויתקרבו כי רחקו באשמתם ואומר הכתוב וי היה שלא היה פנאי לשוב בעצם כי הנה כדבר אהרן כו' והנה כבוד ה' נראה כו' ועכ"ז לא קצף עליהם ה' קצף על תלונותם על ה' כי הועיל הרהור התשובה בצד מה להשיב חמה: