עריכת הדף "אלשיך/שיר השירים/ב" (פסקה)

== ח ==

'''קול דודי כו'''' משיבה כנסת ישראל עוד ואומרת קול וכו' לומר הלא שמעתם את קול ה' אומר שני דברים אחד שאל תמהרו את הקץ עד שתחפץ שנית שקצי המהירות הם דומים לצבאות או לאילות השדה על האחד אמר אל יעלה על רוחכם שמבלי אין חפץ לפניו למהר גאולתנו יאמר כן כי הלא קול דודי ומאמרו תמיד בתורתו ועל יד נביאיו באשר יצונו למהר תשובתנו הלא הוא כי הנה זה בא כאלו כבר מוכן ומזומן לפניו לגאלנו כי קרוב' ישועתו לבא וצדקתו להגלות כענין היום אם בקולו תשמעו והוא כי גם בשובנו אין אנו כדאים לכל הטוב ההוא מצד עצמנו כי הלא אחרנו הרבה אך הנה הוא מדלג על זכות ההרים הם האבות מקפץ על הגבעות הן האמהות ועל הב' שדימה הקצין המוקדמין לצבאות ואילות נקבות בלתי קלה המרוצה כזכרים דעו איפה כי הוא יתברך אומר מעט ועשה הרבה וז"א קול דודי שהוא דבורו היא דמיון אל הנקבות אך הנה באמת כי דומה דודי לצבי הזכר או לעופר האילים שהוא בחור הממהר יותר וש"ת אם כן איפה למה איחר עד עתה אל תתמה על החפץ כי מה שהנה זה עומד על משמרתו ולא מדלג או פוסע לבא לגאלנו הוא אחר כתלנו כי הלא עונותינו הם מבדילים ככותל ומחיצ' של ברזל והוא ית' מיחל עד נאביד ונהרוס כתלנו זה ע"י תשובה ואחר סמוך יהי עמנו ויגאלנו והראיה כי הלא גם עתה טרם הרוס הכותל ההוא לא ירפנו כ"א תמיד מציץ מן החלונות הנעשות בו ע"י קצת מישראל השבים עד ה' משגיח מן החרכים הנעשים ע"י אלו מצות הנעשו' בישראל כי משם יורק וישתלשל השפע להיטיב עלינו לפרקים אך האושר הרב המקוו' הלא לא ייחל רק עד יערה עלינו רוח קדוש' תשוב' כוללת לנתוש ולנתוץ כותל עונותינו אז פתוח נפתח בה הרבה פתחים לרוח' כי עד כה אין בו רק חלונות שקופי' בלבד או מציץ כו' על צדיקים שהם כמרכב' בהסמוך נשמתם אל שורש' הדבק' בשכינה וכל אלו כחלון פתוח בכותל הכולל לכל העם ואשר אין צדקתם רב ליפתח גדר חלונות ויהי גדר חרכים. או שיעור הענין אם הוא אחר כתלנו איזה הדרך יבא שפע מאתו יתברך להיטיב אלינו ככל הטובה אשר לא יחסר גם עתה יום ויום שאלמלא כן מה יעשה טלה בין זאבים לז"א אל תתמה על החפץ כי הלא הוא מציץ כו' משגיח כו' ככל הכתוב. או שיעור שני הכתיבים קול דודי האומר בצבאות או באילות השדה שהם נקבות שמורה שאין חפצו יתברך במהירות נמרץ כי ע"כ ידמה את הקצים הממהרים למרוצת הנקבות ולא זכרים הוא כאשר הנה זה בא מדלג בזכות ההרים הם האבות או מקפץ על זכות האמהות כי קצר מצע זכותנו כי לא מחפצנו שבנו רק ע"י כובד הגלות יותר מדאי ועל כן צריך שיתוף זכותם אך לפי האמת אם נזכה דומה דודי לצבי כו' כמדובר למעלה: 

או יאמר דומה דודי לצבי כמשז"ל. כי האיל הוא חסיד ומרחם כאשר נזכיר מאמר' ז"ל בסמוך ונבא אל הענין אמר דומה דודי לצבי למהירתו או לעופר האילים לרחמנותו כנודע מרז"ל כי הוא חסיד שבחיות וע"י ירוחמו כולם מן השמים והראיה שלא עזבנו כי הלא הנה זה עומד אחר כתלנו כי לא זזה שכינה מכותל מערבי כמאמרם ז"ל ולא עוד כי אם גם בארצות אויבינו המיוחדים לשרי מעלה גם שם השפיע בנו בייחוד על ידם כענין התפללי בשלום העיר הזאת כי בשלומה יהי' לכם שלום כי בארצות אויבינו מלחם שפע יורק על יד שר צלם נאכל אגבן וזהו משגיח מן החלונות והוא במה שאחשוב כוונו רז"ל בב"ר באומרם שאמר הוא יתברך לאברהם לך לך מארצך עד שאת' מאיר לפני מן החלון בא והאיר לפני בא"י שהוא אצלי עד שאתה בזכותך מוריד שפע דרך חלון הוא על יד השר השורר בארצך בא והאיר לפני בא"י דרך שער השמים פתוח לרוח' הרי ייחסו את השרים לחלונות וזה יאמר משגיח מן החלונתו מציץ מן החרכים הם השרים קטני הגדר מהקודמים. או יאמר לא עזבנו אלהינו ונקוה לו כי הלא גם בגלו' החיל הזה דומה דודי לצבי כו' והוא כי גם בהעוותנו לא ימיש הוא ית' מהיות עינו בנו והוא כי הנה אמרו רז"ל במדרש חזית להשיב על מאמר הכתוב עיני ה' אל צדיקים להפרש מאמרו במקום אחר עין ה' אל יראיו כי כשישראל עושים רצונו של מקום עיני לשון רבים וכשאין עושים כו' עין אחד בלבד אל יראיו ופירושו אצלי כי כשעושין רצונו של מקום משגיח בנו בין בעין מדת רחמים בין בעין מדת הדין אך כשאין עושין רצונו של מקום לא יבצר מלהטיב את יראיו בעין מדת רחמים אך לא גם במדת הדין לאשמת העם על שאין הדור ראוי שאין עושים רצונו של מקום עוד ידענו מרז"ל כי זולת היות עינו ית' אלינו ולא ירפנו ג"כ לפעמים מרחם על עולמו על בני אדם בזכות הבהמות כאשר סיפרו בב"ר מעשה של אלכסנדרוס באפריק' ואמרו שזהו מאמר הכתוב אדם ובהמה תושיע ה' אדם בזכות בהמה כאשר הזכרנו מאמר' למעלה זה יתכן הוא ענין הכתו' בהזכיר מאמר' ז"ל על פסוק כאיל תערוג כו' כי כשהוא יתברך יעצר את השמים ולא יהיה מטר ילכו כל החיות אל האיל שהוא חסיד שבחיו' ויתחננו לפניו יבקש מים ואז חופר ברגלו בקרקע ונועץ קרניו וצועק במר רוחו והוא יתברך מוציא מים רבים וירוה צמאונם והנה אין ספק כי גם שבזכות בהמה שיבקשו מים יתן הוא ית' מים לא יבצר כי רבים מעמי הארץ יהנו וישתו מהמים ההם נמצא כי אדם בזכות בהמה נושעים וזה יהיה מאמר הכתוב והוא במה שידענו ממדת הצבי שישן בעין אחת פתוח' כאשר סיפרו רז"ל וזה יאמר דומה דודי יתברך לצבי כי גם כשהוא ישן עינו אחת פתוחה כן היא יתברך גם בעת שאין אנו עושים רצונו של מקום שאז מתייחס היא יתברך לישן כד"א עורה למה תישן י"י לא יבצר מהיות עינו אחד של רחמים פתוחה כאשר כתבנו מרז"ל על עין י"י אל יראיו ולא בלבד לבל יצר לנו כי אם גם להיטיב לפעמים גם שאין אנו ראויים עושה בזכות בהמה וזהו או לעופר האילים כי כאשר עופר האילים בשביל בהמה יצעק בשבילם כמשז"ל שלא יבקש רחמים כ"א על צרת הבהמות שמתקבצות אצלו כך לפעמים יעשה הוא יתברך כן לרחם בשביל בהמה וזה הוא בהיותו עומד אחר כתלנו היא כותל עונותינו אך בהיות צדיקים שאין הכותל שלימה כי בה ארובות נפתחו הלא יעשה למענם כי ישגיח מן החלונות שפותחים הצדיקים ומציץ מן החרכים הקטנים הם תינוקות של בית רבן: