עריכת הדף "אלשיך/אסתר/ו" (פסקה)

== ו ==

'''ויבא המן וגו'.''' ראוי לשים לב מה זה הי"ל לשאול מהמן יאמר לו מה לעשות וגו' ואח"כ לצוות עליו יעשה על ידו ויהי הוא כרוזא קרא בחיל ככה יעשה לאיש וגו' ועוד מה זה היה שטרם ישאל את פיו מה לעשות באיש לא אמר אליו מה תבקש ומי הביאך הלום בטרם בקר. אמנם הלא כתבנו כי כל ישעו וכל חפץ המלך היה מדאגה מדבר סתר אסתר והמן כי לא ידע אם עליו יתלחשו וע"כ צוה להביא את ספר הזכרונות לדעת מי זה האיש גלה סוד המלך ולא שלם לו גמול טוב שע"כ אין חולה מהם עליו ואין גולה את אזנו ולמען זאת בקש לשלם גמולו בראשו וחמשיתו יוסיף למען יודע לעיני הכל כי גדול מגיד דבר סתר לפני המלך למען אז ידלג כאיל אשר ידע שהסתיר יסתיר אסתר והמן ויגלה סוד למלך עכ"א בלבו אם אמרתי אשלם גמול יקר וגדולה למרדכי על זה ולא ע"י המן כ"ז איננו שוה שבגלל הדבר מי שעמד בסוד המלכה והמן יבואו ויגיד כי הלא יהיה כמשיב ידו באומר הלא אם נגד סריסי המלך יערב איש אל לבו לגלות סודם לא כן נגד המלכה ולא נגד המן אשר המלך שם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו כי הלא ירוצו את גולגלתו ומי האיש ירים את ידו ואת רגלו נגדם ע"כ התחכם המלך בב' דברים אחד שהמעל' והיקר אשר יעשה למרדכי תהיה למעלה מיקר תפארת המן וע"כ שאל לו מה לעשות באיש וגומר למען יעלה על רוחו שעליו ידבר המלך ויעדיף בשאלתו יקר למעלה מיקר תפארת גדולתו ובגלל הדבר למען יעלה על רוחו שעליו יכוין לא אמר מה לעשו' באיש אשר המלך חפץ בגדולתו כ"א כה יאמר יעלה על רוחו שעל זולתו יכוין אך בראותו שלא יזכיר גדולה אמר בלבו אין זה כ"א עלי כי הגדולה כבר ניתנה לי מעל כל השרים ולא אחסר רק יקר נוסף בלבד באופן שישאל דבר נוסף על יקרו ובלב המלך היה למען יודע לעיני הכל כי רם המגלה סוד לפני המלך מהמן אשר כסאו מעל כל השרים ובזה היודע סוד המן והמלכה יבא אל המלך ולא יירא כי יאמר גדול אנכי ממנו ב' כי גדולה מזו היה בלב המלך והיא לעשות היקר ע"י המן שיהי' לו כנער משרת וכרוזא קרי בחיל לפניו ככה וגו' במקום רואים כי אז יאמרו כל הרואים את כבוד מרדכי ואת אשר נקלה המן לעיניו גדול כבוד מגלה סוד המלך בעיני הפלא ופלא כי הלא איש אשר שם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו השפל ישפילהו עד ארץ יגיעהו עד עפר לפני מגיד דבר ואז יחרץ רץ כצבי אשר ידע סוד המן והמלכה ויגידהו ולא יירא מגדולת המן אם ידבר נגדו כי הלא במה נחשב הוא לפני מגלה סוד המלך ובכלל הדבר הזה מצאנו ראינו טוב טעם ודעת אל בלתי שאול לו המלך בבואו לפניו לאמר מה זה מהרת לבא בטרם בקר אל שער המלך מה תבקש. אמנם מה' יצא הדבר פן יקצוף המלך על אסתר המלכה קצף רב קצף כי הלא בהשמע דבר המן כי בא לתלות את מרדכי ולב מלך נמס בתוך מעיו על כי אין מגיד אף אין משמיע עצת המן והמלכה וע"כ בקש לכבד את מרדכי מגיד דבר המלך למען ממנו יראו וכן יעשו היודעים עצת המלכה והמן וא"כ איפה כשמוע המלך כי בא המן לתלות את מרדכי או תבער בו חמתו ואמר יאמר אין זה כ"א רוע לב המלכה והמן ועלי יתלחשו כי הלא לבל יוגד לי מבקשים נפשי מגלה סוד מנאצי לבל יבא איש לגלות מסתוריהם ויעשה רעה פתע פתאום וגם על אסתר ישלח ידו טרם יודע אליו אמיתת הדבר כי מלך פתאומי היה ע"כ ה' צבאות יעץ טרם יענה המן יהי' המלך פותח פיו לשאול לו לאמר מה לעשות באיש וגו' ולא נודע אליו שעץ עשה למרדכי ' בביתו עד אשר ידע כי לא היתה יד המלכה עם המן כי נהפוך הוא כי שנאתו תכלית שנאה באומרה אליו כי נמכרנו וגו' המן הרע הזה אז ביודעו שעשה העץ לא היה קצף רק על המן לבדו ונשוב אל התכת הכתוב אמר למי יחפוץ המלך לעשות וגו'. ראוי לשים לב אל היות מלת יותר מלרע שיורה שאין פירושו שיותר חפץ בכבודו מבכבוד זולתו כי אם שחוזר אל היקר ואומר למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר כלומר מיותר וגדוש ועוד כי משמעות ממני באומר יותר ממני כמד"א הטובה ממנה. לרעך הטוב ממך. וא"כ אומרו יותר הוא מיותר אך הוא כמפורש. והענין כי אמר המן בלבו מה ראה על ככה לשאול את פי מה לעשות באיש וגומר ולא עשה מעצמו או ישאל את זולתו אמנם אין ספק כי מה שיראה יקר בעיני לפי גדולתי להושם כסאי מעל כל השרים הוא יקר גדול הערך מאשר יראה יקר וכבוד לבלתי גדול כמוני וע"כ אין זה כ"א שבלב מלך לעשות יקר של יתרון גדול עכ"א בלבו הלא לפי ערך המקבל יאות לו הכבוד כי על כן ארז"ל שאמר המן למלך באומר שיעשה כן למרדכי היהודי שדי לו במעלה קטנה והשיב לו המלך אל תפל דבר ואם כן היקר הגדול אשר אני חושב שבלב המלך לעשות אין ראוי אל זולתי כי למי יחפוץ המלך לעשות יקר שיהיה יותר שהוא של יתרון גדול ממני על כן גזר בשכלו כי עליו יכוין וע"כ עלה במעלות גדולות גם לפי גדולת עצמו לרכוב על סוסו של מלך וללבוש לבושו שכמעט אין למעלה מזה רק הכסא. ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך וגו' הנה פסוק זה אין לתשובתו צורך בו כלל ומהראוי יתחיל ויאמר יביאו לבוש מלכות וגו' ולמה זה חזר לומר איש אשר המלך חפץ ביקרו והוסיף דבר המלך ועוד שהוא בלתי נמשך אל מה שאחריו שאילו היה אומר למי שהמלך חפץ ביקרו יביאו לבוש וגו' היה נכון אך אומר יביאו אינו חוזר אל האיש הנזכר רק אל הזולת מביא הלבוש אמנם לזה נדקדק בטעם זקף גדול שבמלת איש בין באיש שהזכיר המלך באומר מה לעשות באיש בין במאמר המן באומר איש אשר המלך וגו' אך הנה גם התיבה כולה מיותר שיכול היה לומר מה לעשות במי שהמלך חפץ ביקרו אכן כונת המלך לרמוז לו כי על חשוב בעצם הוא מכוין למען יטעה בעצמו וז"א באיש שזולת כי מלת איש תורה חשיבות ככל אנשים שבמקרא גם רמוז בטעם הגבהת קול להורות על איש רשום בעל מעלה גדולה ע"כ חשב שעל עצמו דיבר ועכ"ז להחזיק הדבר חזר ואמר איש אשר המלך וגו' כלומר כדברך כן הוא כי איש הוא אשר המלך חפץ ביקרו ועל חשוב מאד תדבר וזהו שגם בזה טעם כטעם שבמלת באיש שאמר המלך. עוד יתכן ע"ד זה במה שידענו מרז"ל כי ב' נקראו איש במגלה זו מרדכי והמן ועליהם נאמר כרצון איש ואיש והמלך כוון על מרדכי באומר באיש אשר וכו' ואפשר בתמיהתו רמז שלא יתכן יחפוץ המלך ביקר מרדכי מביקר המן באומר למי יחפוץ וגו' וע"כ חזר ואמר איש אשר וגו' לומר שכבר הוא איש חשוב מאוד כרמז הטעם שבו אשר המלך חפץ ביקרו ושעל סמך זה הוא אומר יביאו וגו':