עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/תפילה" (פסקה)

=== בא"י הגומל חסדים טובים לעמו ישראל ===
ראה תוס' בברכות (דף מו. ד"ה כל) שכתבו בתוך דבריהם: וא"ת והלא כל הברכות כולן צריך לומר בחתימתן מעין פתיחתן, והא ליכא. וי"ל דשפיר הוי מעין פתיחה סמוך לחתימה מהמעביר דסמוך לחתימה איכא 'ותגמלני חסדים טובים', והיינו גמילות חסדים שהקב"ה מעביר שינה מן האדם ומחדש כחו, כדאמרינן במדרש חדשים לבקרים וגו' שהוא מחזיר הנשמה שלמה ושקטה בגוף כאשר היתה בתחילה אע"פ שהיתה עייפה, והיינו כעין פתיחתה, עכ"ל.

ונתקשיתי בזה, שהלא היכן מוזכר בברכה זו ענין החזרת הנשמה שקטה וכו'. וראיתי שאכן כך הקשה הפרישה (או"ח סי' מו ס"ק יא) ע"ד הכלבו שכתב כעין דברי התוס', ונדחק ליישב, ז"ל: וצריך לומר במה שאומר ותגמלני חסדים טובים והחתימה שחותם גומל חסדים טובים הוא המורה על זה.

עוד נתקשיתי לפירוש זה של התוס' והכלבו, מדוע סיום הברכה הוא "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל", והלא החסד של המרגוע שבשינה הינו לכל באי עולם.

ואכן ראיתי בב"ח שם שכתב, ז"ל: והא דכתב רבינו וחותם ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל. כך הוא בסידורי אשכנזים, והוא לומר שהחסדים טובים שמציל אותנו מן החטא ועון ושלא ישלוט בנו שטן ויצר הרע וכו', אינו גומל אלא לעמו ישראל. לפי שישראל נשמתם מאוצר הכבוד מזוקק ומצורף שבעתיים, והם עצם הקדושה והטהרה, אלא שהשאור שבעיסה הוא מעכב הוא השטן והוא היצר הרע, ועל כן ה' לא יעזבנו בידו ועומד עלינו להצילנו שאל ישלוט בנו; מה שאין כן לאומות שהם עצם הטומאה והם חלקו של יצר הרע, אינו עומד הוא יתברך עליהם לגמול עמהם חסדים טובים להצילם מהשטן והיצר הרע וכו', עכ"ל הב"ח.

אמנם לכאו' דברי הב"ח אינם עולים בקנה אחד עם דבריהם של התוס' והכלבו הנזכרים שנוקטים שהכוונה היא לחסד כללי של השינה והמרגוע, אלא כפי פשטות לשון היהי רצון, אשר עוסק בהצלה מיצר הרע, נסיונות ובזיונות וכו', שהם אכן מתאימים בדווקא לבן העם הישראלי, וכדבריו הנפלאים. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)