עריכת הדף "
אברבנאל/שמות/ל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לד == ויאמר ה' אל משה קח לך סמים וגו' עד ראה קראתי בשם בצלאל. אחר שצוה על שמן המשחה צוה על הקטרת אבל לא אמר ואתה קח לך כאשר אמר בשמן המשחה לפי שלא היה מחוייב שתעשה מלאכת הקטרת ע"י משה אלא שיצוה לעשותו כן. והנה זכר בפסוק הראשון הזה שתי פעמים שם סמים וכפי דרך המפרשים סמים הראשון הוא מיני שרף ומעוט סמים שנים כאלו אמר שני מבני שרפים. ונטף ושחלת וחלבנה הם שלשה הרי כאן חמשה. וכתב רש"י שנטף הוא הנקרא צרי והוא הנוטף מעצי הקטף ובלע"ז קורין לו גומ"ה והנכון שהוא מסטצי"י ושחלת שורש בושם חלק ומזהיר כצפורן נקרא בלשון המשנה צפורן ובלשון רומי ביזנצי"א. וחלבנה הוא בושם שריחו רע וקורין אותו ג"אלבנו. ואמרו פעם שנית סמים אמרו שענינו וסמים אחרים כמספרם. והראשונים היה חמשה הרי שהיו כלם עשרם. והלבונה זכה יהיו כלם אחד עשר מיני סמנים חוץ מן המלח והם נזכרי' בפטום הקטרת. והנכון שאומרו בראשונה סמים הוא על הצרי הנוטף מהעצים ועל המור שהוא נטף אחר יקר והוא הנקרא מוש"קו הוא הנקרא לדעת הרמב"ן מיר"ה בלע"ז. ואמרו פעם שנית סמים ירמוז לחמשה מיני בשמים קציעה שבולת נרד קושט קליפה וכרכום ויהיה אם כן שעור הכתוב קח לך סמים שהם הצרי והמור וקח לך גם כן נטף ושחלת וחלבנה וכן קח סמים אחרים והם אלו שזכרתים באחרונה. כי על כלם צוה שיקח. והנה לא זכרם הכתוב לבחירת הקצור ומפי הגבורה ידע משה מי הם אלה. ואמרו ולבונה זכה. לפי שיש ממנה זכה ולבונה וממנה עכורה והיא הסמוכה לקליפה. והלבונה היא שרף המלקט בהרי הלבנון. ועל כולם אמר בד בבד יהיה. ויש מפרשים משקל שוה לכלם וזה לא יתכן כי במשנת פטום הקטרת מפרש לקצתם ששה עשר מנה. ולקצתם שבעים מנה. ומהם שנים עשר ומהם תשעה ולכן ראוי שיפורש כדברי הראב"ע שכל אחד ישחק לבדו. ואחרי כן יערב כלם. וזה מפני כי אין שחיקתן שוה כי יש שנשחק בקלות כמו הנטף ויש שיקשה שחיקתו מאד כמו שבולת ונרד. ולכן אמר הכתוב ושחקת ממנה הדק ולא אמר ושחקת אותם הדק כי לא תהיה השחיקה שוה בכלם ואמר ועשית אותה קטרת להגיד שהם לצורך ההקטרה כי אינם דברים נאכלים מפני מרירותם רק נקטרים ועולים בעשן ואמר רוקח מעשה רוקח. להגיד שיתקן כל מין ומין מאלה על צד היותר טוב שאפשר כי יש מהסמנין שצריך תקון אומנים ליפותו או שיפשוף או רחיצה ביין או במי רגלים וכיוצא בזה כפי דרכי הרוקחים. ואומרו ממולח טהור קדש המתרגם תרגמו מעורב. ויתכן שבא לפרש תכונת זו הקטרת שירקחו אותה בצורת אבק דק כאלו הוא מלח שחוק. ובלעז קורין אותו גראני"אה וכן ראוי שיהיה הקטרת כדי שכאשר יפזר על גבי הגחלים יעלה עשן במהרה אם מעט ואם הרבה. אבל אם היתה הקטרת גסה ועבה לא יפעל בה האש כל כך במהרה והנה לא אמר בשמן המשחה ממולח. לפי שהיה בצורת מרקחת משיח' לא בצורת אבק ואמר טהור קדש להזהיר שעם היות שישחקוהו מאד עד אשר דק יזהרו שלא יגע בו דבר טומאה אבל יהיה תמיד בקדושתו והנשאר בכברה ישוב לשחוק עד אשר דק ונקרא זה בדבריהם ז"ל דקה מן הדקה. ואמרו כי בשעת שחיקתן היה אומר היטב הדק הדק היטב מפני שהקול יפה לבשמים. והטעם בזה הוא מפני שהשוחק בערך הקול ששומע יתכוין להשמיע קול העלי במכתשת כפי ערך הקול של המנגן. ותהיה אז שחיקתו בסדר ובערך משקל קול המנגן ויתערבו על ידי כן הסמים במכתש בערך שוה. ויתהפכו בשווי וידוקדקו ויתעצמו יפה מה שלא יהיה כן כשישחקו שלא כסדר כי אז יהיה חלק ממנו דק וחלק ממנו עב והכתוב אומר ושחקת ממנו הדק. ואמר ונתת ממנה לפני העדות. אין הכוונה שיניח הקטרת שמה למשמרת כי לא היה שם מקומו. אבל רצה לומר שבכל יום ערב ובקר יתן מן הקטרת ההוא על האש שהוא על מזבח הזהב אשר בהיכל. ולפי שהיה מזבח הזהב מונח מכוון בנכחיות הארון. לכן אמר באהל מועד אשר אועד לך שמה. והוא חוזר למה שאמר לפני העדות כמו שאמר ונועדתי לך שמה ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים. ואפשר לפרש ונתת ממנה לפני העדות שהוא רמז לקדש הקדשים שיכניס שם הכהן הגדול הקטרת ביום הכפורים כמו שאמר כי בענן אראה על הכפרת. ואמרו באהל מועד ענינו שג"כ יתן מהקטרת באה"מ שהוא ההיכל על המזבח הזהב אשר שם ויחסר וי"ו השמוש כאלו אמר ובאהל מועד ולפי שהיה כל הקטרת כדי להוריד השפע העליון והנבואה. על משה רבינו לכן אמר אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם רוצה לומר הקטרת. ולכן לא תקל בעיניך מצותה. ואמר והקטרת אשר תעשה במתכונתה לא תעשו לכם להזהיר שבזאת המתכונת הידיעה אשר זכר בקטרת המיוחדת לצורך גבוה לא יעשה אדם כמותה לא מעט ולא הרבה ממנה לריח ניחוחם אך תהיה תמיד זאת המתכונת קדש להם לעבודת המקדש שהיא קדש לה'. והאיש ההדיוט אשר יעשה כמוה קטרת באותה מתכונת להריח בה ונכרת מעמיו. והיה זה לפי שקדש ה' חלל להשתמש ממנו בחול. ואמנם שיעור מה שהיו מקטירים מהקטרת בכל פעם ופעם לא נתבאר בתורה זולתי מה שיקטירו ממנה ביום הכפורים שהוא מלוא חופני הכ"ג וכבר קבלו איש מפי איש שהשיעור שהיו מקטירין בכל פעם היה משקל שנים עשר שקלים וחצי שקל: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף