עריכת הדף "אבודרהם/עירובין" (פסקה)

==עירובי תבשילין== 

{{עוגןד|י"ט שחל להיות|'''י"ט''' שחל להיות}} בע"ש אסור לאפות ולבשל מי"ט לשבת אלא ע"י עירוב. הילכך צרי' שיקדי' מיום ה' בשבת שהוא ערב י"ט ונוטל כזית מאי זה תבשיל שיהיה ויצניע אותו ולא יאכל אותו עד שיעש' כל צרכי שבת. ובליל שבת אוכלו אם ירצה. והזכוי בו כמו בעירובי חצירות ושתופי מבואות ועירובי תחומין ואומר לחבירו זכה בהאי עירובא לכל בני מאתא זו. ומברך על מצות עירוב ואומר בהאי עירוב לישתרי לן למיפא ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא מיומא טבא לשבתא לי ולכל בני מתא זו. שאף הדלק' הנר צריכה עירו' שאם לא כן היה אסור להדליק מי"ט שבת. וא"ת והרי מדליקין נרות בבתי כנסיות ובבתי מדרשו' בלא ע"י עירוב. וי"ל כיון שיש בהם כבוד בית אלקינו מותר להדליקן. יש מי שאוסר להדליק נר מי"ט לחבירו דהוי הכנה כלומר שמדליקין ועדין אינו לילה וק"ל בפ"ק דביצה דאין י"ט מכין לחבירו. וכתבו התוספות שנהגו להתי' משום דסמוך לחשיכה ואע"פ שאינו לילה והוא צריך הנר לאותו יום בעצמו להאיר לו.

{{עוגןד|וזה העירוב אין|'''וזה''' העירוב אין}} עושין אותו בפת אלא א"כ יהיה עמו תבשיל פת לאפות עליו ותבשיל לבשל עליו. וריפות וחוטי הבצק הנקראים בערבי אטריה אין מערבין בהם.

{{עוגןד|וצריך להודיע בבית|'''וצריך''' להודיע בבית}} הכנסת ויאמר כל מי שלא הניח עירובי תבשילין יסמוך על שלי.

{{עוגןד|ב' ימים טובים|'''ב'''' ימים טובים}} שחלו להיות בה' וע"ש עושה עירובי תבשילין מיום ד' שהוא ערב י"ט ואם שכח ולא הניחו יכול להניחו ביום ראשון של י"ט בתנאי שיאמר ביום הראשון אם היום קדש ולמחר חול איני צריך עירוב כי למחר אני יכול להכין צרכי שבת ואם היום חול ולמחר קודש בהאי עירובא לישתרי לן למיפא וכו'. ולמחר אין צריך לומ' כלום שאם קדש הוא כבר ערב מאתמול ואם חול הוא אין צריך עירוב. ודוק' בב' ימים טובים של גליות יכול להניח על תנאי אבל בב' ימים טובים של ראש השנה לא משום דקדושה אחת היא וכיום ארוך הוא.

{{עוגןד|וכן י"ט שחל|'''וכן''' י"ט שחל}} להיות ערב שבת. אין מערבין בי"ט לא עירובי חצרות ולא שתופי מבואות ולא' עירובי תחומין אלא מערב הוא ביום ה' שהוא ע"ש. ואם חלו שני ימים טובים של גליות בה' וע"ש מערב מיום רביעי עירובי חצרו' ושתופי מבואו' ועירובי תחומין. ואם שכח ולא ערב מערב עירובי חצרות ועירובי תחומין בתנאי שיאמר ביום הראושן אם היום חול בהאי עירובא לישתרי לן וכו' ואם היום קדש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קדש כבר ערבנו מאתמול ואם היום חול בהאי עירובא לישתרי וכו'.

{{עוגןד|כתב הרמב"ם דה"מ|'''כתב''' הרמב"ם דה"מ}} בזמן שב"ד מקדשים על פי הראיה ובני גליות עושין שני ימים טובים כדי להסתלק מן הספק לפי שלא היו יודעין היום שקדשו בו בארץ ישראל אבל היום שבני ארץ ישראל סומכין על החשבון ומקדשי' עליו ואין עוישן י"ט שני להסתלק מן הספק אלא משום מנהג וכדשלחו משם הזהרו במנהג אבותיכם בידכם אע"פ דבקיאי בקיבעא דירחא הילכך יום שני דרבנן הוא וליכא למימר אם היום קדש ולמחר חול דיום שני לאו חול מיקרי ולפי' אין מערב אדם ומתנה בזמן הזה לא עירובי חצרות ולא שתופי מבואות ולא עירובי תבשילין אלא מערב יום טוב.

{{עוגןד|וכתבו המפרשים שאע"פ|'''וכתבו''' המפרשים שאע"פ}} שעירב מיום ד' אינו נכון לשחוט ביום ה' לצורך שבת דהוא לנו ודאי אלא ישחטנה ביום ו' שהוא ודאי חול לנו ובקיאים בקיבעא דירחא.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:אבודרהם]]