עריכת הדף "אבודרהם/סוכות ושמיני עצרת" (פסקה)

===מוסף===
ומתפללין '''תפלת מוסף''' אומר שלש ראשונות, אתה בחרתנו, מפני חטאינו, והשיאנו ואומר שלש אחרונות. וחוזר שליח צבור התפלה.

{{עוגןד|ואחר כך אומר|'''ואחר''' כך אומר}} הושענא. ונוהגין להקיף התיבה פעם אחת בכל יום. ומעלין ספר תורה לתיבה כשמקיפין אותה. וביום השביעי מקיפין אותה שבעה פעמים זכר למקדש דתנן בכל יום מקיפין המזבח פעם אחת וביום השביעי שבע פעמים. ואומ' אנא הושיעה נא אני והו הושיעא נא. פרש"י אני והו בגימ' אנא ה' יוד הא ואו הא. יראה שהוא גורס והו בלא אלף. והם מע"ב שמות הנקובין משלש מקראות הסמוכין בפרשת ויהי בשלח ויסע ויבא ויט. ושלשתן בני ע"ב אותיות ומהם שם המפורש אות ראשונה של פסוק ראשון ואחרונה של אמצעי וראשונה של אחרון. וכן בסדר זה כלם השם הראשון ואו של ויסע, הא דכל הלילה, ואו דויט, והשם הזה והו. אני אלף דישראל, נון הראשון דהענן בחשבון דלמפרע, יוד דרוח קדים. והרמב"ם ז"ל פירש שהוא רומז למה שכתוב בתורה ראו עתה כי אני אני הוא. ונכתב בענין תשועת ישראל והצלתם ורצה לומר האל שאמר ראו עתה כי אני אני הוא הושיעה נא כמו שהבטחתנו. יראה שהוא גורס והוא באלף. ויש אסמכתא לזה ההיקף מהפסוק שנא' ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך. פירוש ארחץ בנקיון כפי רמז ללולב שלוקחין אותו ביד, ואסובבה את מזבחך ה' רמז להיקף, לשמיע בקול תודה רמז להודו לה' כי טוב, ולספר כל נפלאותיך רמז למה שאנו מבקשים מלפניו שיגיע עת הישועה. וזהו שאמ' הכת' ומזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו.

{{עוגןד|כתב רש"י מי|'''כתב''' רש"י מי}} שאין לו לולב לא יקיף. ובשבת אין מקיפין. וכתב רב שרירא שאין לומר הושענא בשבת מפני התינוקות שישמעו שאומר גם בשבת כמו בחול ויבאו גם ליטול הלולב אבל כשאין אומרים הושענא מתברר להם. וכתב ה' רבינו יעקב בן הרא"ש ונראה כיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין ואין צריך למנוע מלומר הושענא וכן כתב בעל העטור. ואומר קדיש שלם ונפטרין לבתיהם לשלום.