עריכת הדף "שדי חמד/כללי הפוסקים/טו" (פסקה)

==לט==

לט) '''מאור עינים'''{{הערה|עי' כללים מערכת א בפאת השדה {{ממ|[[שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/סד|סי' סד]]}}, ועי' עוד סדר הדורות {{ממ|ח"ג בשמות הספרים}}; אור ישראל {{ממ|גליון לו עמ' רמא-רמב}}; ארשנו רעננה על לוח ארש {{ממ|ח"א הע' 235}}.}} להרב עזריה מן האדומים במכתב לחזקיהו מהגאון המופלא בעל ספר זכר יהוסף אבד"ק שאוויל יצ"ו בשנת התרנ"ב מביא וקורא בשם הספר הנ"ל ואמרתי אל לבי שספר מחזיק ברכה למרן חיד"א אין מצוי בעקד ספרי הגאון הנ"ל יצ"ו לכן לא ראה מה שכתב שם בקונטרס אחרון בסי' ש"ז וז"ל מצאתי בגנזי רב גדול פתקא אחת שכתב הרב הגדול אלישע גאליקו גם אשור נלוה עמו הרב הגדול מוהר"ם אלשיך והעתקתיה אות באות וז"ל למאן לא תהיה האמת נעדרת אודיע נאמנה איך הובא לפני ספר שחיבר הר' עזריה מן האדומים הנקרא מאור עינים ובפתחי עמדתי מרעיד כי בלי ספק המקיימו עובר משום בל יראה ובל ימצא ובכן הובא לפני מופת הדור והדרו הרב הגדול מוהר"י קארו ואחר ימים שלח אחרי וצוה אותי לסדר כתב אחד אשר יחתום בו ותורף המכוון היה שהיה ראוי לשרוף ולהעביר באש את הספר הנז' בכל מקום ושתמה על הרבנים אשר במקומו איך הניחו להדפיסו ולא חשו לכבוד התורה ועקריה ובהיות כי אני החמצתי בדבר וביני וביני חלה הרב הגדול את חליו אשר בו נתבקש בישיבה של מעלה ולא יכול לחתום בידו הודעתי את דבריו באמת ובכל חכמי ישראל מחזיקי האמת אדברה נא שלום נאום הצעיר אלישע גאליקו ככל הדברים האלה שמעתי גם אני מפי מורינו הרב {{ממ|כן מזכיר בתשובות למרן כידוע}} נאום הצעיר משה בה"ר חיים אלשיך זלה"ה עכ"ל הפתקא שבמחזיק ברכה הנ"ל הרי עדות נאמנה בשם מרן הוא הקדוש לאסור איסר הקריאה בספר הנ"ל ורב יוסף סיני הגאון הנ"ל יצ"ו לא סיימו קמיה דברים שבכתב הנ"ל:

'''שוב''' נדפס ספר המעלות לשלמה {{ממ|בשנת תרנ"ד}} וראיתי בדף ע"ז אות ב' כ' שהמחבר ספר מאור עינים הוא הרב עזריה מן האדומים היה בזמן מרן ושהמסתכל בספר הנ"ל יראה שהיה חכם גדול בקי בש"ס ובפוסקים הראשונים ומדרשי רז"ל שנונים על לשונו ובקי מאוד בספרי העמים כמאן דמנחי בכיסתיה ולפי שבכמה דברים נטה מדברי הש"ס והביא ראיה מספרי העמים לסתור דרשות חז"ל חלילה זו היא סבה שנתעורר מרן הב"י להסכים לרחק הספר הזה מכל גבול ישראל ולדונו בשרפה ככתוב במחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ש"ז שהעתיק תורף ההסכמה ועמד הרב המעלות לשלמה מתמיה על כי ראה שהרב כנה"ג בחלק א"ח בלשונות הש"ס בפרק קמא דבתרא ובחלק יו"ד סי' רמ"ה הגהות הטור אות ב' ובלשונות הרמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ה' ועוד בכמה מקומות מזכיר ומציין את ספר מאור עינים הנ"ל שמזה מוכח בבירור שהרב כנה"ג קרא ספר מאור עינים מראשו ועד סופו ולא זז מחבבו והעלה אותו על ספרו ואף כי קרוב לשמוע שלא נודע להרב מהסכמת מרן הנ"ל בכל זאת הדבר תמוה איך לא הרגיש במה שראו מרן ושני הרבנים הנז"ל והיה לו לרחקו מעל פניו הרחק כמטחוי קשת כאשר תמה מרן הב"י על רבני דורו איך הניחו להדפיס הספר ולא חשו לכבוד התורה וכו':

'''וביותר''' תמה על מרן חיד"א שבספר כסא רחמים אשר נדפס שנים רבות אחר שהדפיס הספר מחזיק ברכה {{ממ|כי ס' מחזיק ברכה נדפס בשנת תקמ"ה וספר כסא רחמים נדפס בשנת תקס"ג עיין באוצר הספרים}} בפירושו למסכת סופרים פרק א' הלכה ח' מזכירו שראה באקראי ועראי את הספר הנ"ל ומביא ממנו מה שכ' בחלק הדרת זקנים ומה שכ' שראה באקראי ועראי הוא לפי שספרים כאלה מעשיות וסיפורים אין לקבוע בהם הלימוד אלא בדרך עראי עכ"פ הדבר תמוה איך לא השגיח על הסכמת מרן הב"י ואם דברים אלו שבספר כסא רחמים נכתבו לפני איזה שנים קודם שראה הסכמת מרן עכ"פ אחר שראה הסכמת מרן לא היה לו להניח הדברים כתובים בספר ועוד הביא שהרבנים לקט הקמח בחלק יו"ד בהלכות נידוי דף ק"ז ע"א והצמח דוד שהובא בשם הגדולים ח"א מערכת השי"ן אות כ"ב {{ממ|הוא במערכת גדולים נומער 160 בשם הרב שמעון אשכנזי}} והרד"ק בהגהותיו לש"ע א"ח הביא דבריו בשיורי ברכה א"ח סי' ל"ו ובספר בן יוחאי בקונטרס מענות ומטפחות מענה פ"ט ובספר מצרף לחכמה דף י"א ובספר לחמי תודה סי' י"ט דף פ"ד ע"א ובספר יד נאמן דף ד' ע"ב ועוד בכמה ספרים אחרים מביאים דברי ספר מאור עינים הנ"ל והדבר תמוה איך לא נרגשו כל הרבנים הנ"ל מאשר הרעישו והרעידו מרן הבית יוסף ושני הרבנים הנ"ל על ספר הנ"ל:

'''לכן''' כתב שנראה לו שאף שקצת מהרבנים הנ"ל אפשר שראו וידעו מהסכמה הנ"ל בכל זאת למדו בספר הזה מפני שסוברים שמאחר שלא נכתבה ההסכמה ההוא ולא חתם עליה מרן רק שאמר להרב אלישע גאליקו לכתבה כדי לחתום עליה והוא לא כתבה עד דנח נפשיה דמרן ולא יצאה מחשבת מרן מן הכח אל הפועל אות היא כי מאת ה' היתה זאת דלא איסתייעא מילתא מן שמיא ולא בדרך מקרה נתרשל הרב מוהר"א גאליקו מלקיים מצות מרן חלילה בפרט בדבר כזה ומה גם שגם הוא עצמו עמד מרעיד בדבר על הספר הנזכר וגם יפלא איך מרן הקדוש אחר שצוה לכתוב ההסכמה ההיא כאשר ראה שלא נכתבה בזריזות איך לא חזר לצוות ולגזור עליו לכתבה אם לא שמן השמים לא סייעו בזה ונשכח הדבר וגם הרבנים הגדולים מוהר"א גאליקו ומוהר"ם אלשיך שאף בלתי הסכמת מרן כחם גדול לאסור הספר ההוא אחר שכמו זר נחשב בעיניהם ומדוע שתקו ולא עשו הם הסכמה על זה בכל תוקף ולצרף בהסכמתם גם ציווי מרן מכל זה מוכח שלא סייעו מן השמים בהסכמה ההיא והרבנים הנז"ל קראו בספר הנ"ל בלתי שום חשש בדבר אלה תורף הדברים אשר דבר הרב המעלות לשלמה שם: