עריכת הדף "אבני מילואים/אבן העזר/צ" (פסקה)

===כט===

(כט) '''וכן אם קיבלה עלי' אחריות בפירוש.''' בתשו' הרא"ש [[שו"ת הרא"ש/סג#ה|כלל ס"ג סי' ה']] ז"ל שאלה רחל אשת יעקב נסתלקה ליעקב בעלה מקרקע ידוע' כו' ועתה אכתוב על הסילוק אם הוא סילוק או לא כו' ואין לך דבר המבטל טענת נחת רוח אלא א"כ כתב' ללוקח אחריות כשיטרוף בע"ח של בעלה מן הלוקח של בעלה שהיא תשלם לו דכולי האי לא עבדא לעשות נ"ר לבעלה אם לא שגמרה להקנות ובסילוק זה אע"פ שקבלה עלי' אחריות אין בקבלת אחריות זה כח וטעם לומר שיבטל טענת נחת רוח דמה היא מפסדת בקבלת אחריות זה דנאמר כולי האי לא עבדא בשביל נחת רוח דבשלמא כשמקבלת עלי' אחריות כשיטרפנה בע"ח של בעלה מן הלוקח שהיא תשלם לו דבר גדול הוא זה שהכניסה עצמה לדבר זה ובשביל נ"ר לא היתה עושה דבר גדול כזה אם לא שגמרה בדעתה להקנות אבל באחריות זו מה היא נפסדת בדבר זה אם תאמר דאחריות שקבלה עליה היינו שאם מכרה כתובתה לאחר ואם תתגרש או תתאלמן ויבא הלוקח שלקח כתובתה ויטרון מקרקע זו שנסתלקה הימנו שהיא חייב' לסלקו ותפרע לבעלה או ליורשיו מה שיגבה הלוקח מאותה קרקע באותו אחריות לא היתה מפסדת כלום כיון שמחלה שיעבוד אותה קרקע לבעלה לא יוכל הלוקח לגבות מאותה קרקע דה"ל כמוכר ש"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול שהרי היא מכרה כתובתה ללוקח וכתבה לי' קני לך איהו וכל שיעבודא דאית בי' ומחלה שיעבודו ושוב אינו יכול הלוקח לגבות מאותה קרקע עכ"ל והובא בטור סי' זה:

(הנה למ"ש ר"ת בטעם דמוכר ש"ח דיכול למחול משום דשני שיעבודים יש למלוה ואינו יכול למכור אלא שעבוד נכסים וכשהוא מוחל שיעבוד הגוף מפקיע שעבוד נכסים ממילא וכמ"ש הרא"ש בשמו פ' הכותב גבי קריבתי' דרב נחמן ע"ש א"כ בכה"ג שלא מחלה שעבוד הגוף אלא שיעבוד הקרקע בלחוד דאילו מחלה שיעבוד הגוף לא היתה יכולה לומר נ"ר עשיתי וכמ"ש מרן ז"ל בס"ק כ"ח ע"ש וכן מבואר להדיא בתשו' הרא"ש שהתנת בפירוש שיהיה חובה קיים רק מאותו שדה היא מסלקת שיעבודה לדעת ר"ת אם מכרה כתובתה קודם לכן הלוקח מוציא גם אותו השדה דהא שיעבוד הגוף לא מחלה ושיעבוד הקרקע של לוקח הוא שקנה ממנה ולא מהני מחילתה א"כ הדרא קושי' לדוכתה דמהני אחריות דידה שתצטרך לשלם לבעלה כשיטרף הלוקח ובדברי הרא"ש נראה דלשיטתיה אזיל דס"ל כדעת הרי"ף והגאונים דמכירת שטרות דרבנן וכמ"ש שם פ' הכותב ולכך יכול המוכר למחול אפי' שיעבוד נכסים לחודי' ושפיר כתב דאין הלוקח יכול לגבות מאותה קרקע. אמנם גם לדעת ר"ת נראה דמ"מ יכולה שתאמר נ"ר עשיתי כיון שלא הפסידה משלה אלא אותו השיעבוד ומה שנצמח מאותו השיעבוד כל זה היא עושה משום נ"ר דכיון דגוף הקרקע אינה שלה אלא שמשועבד לה ואם לא תרצה היא לקבל אחריות דידה יקפיד הבעל ויאמר עיניך נתת בגירושין וכבר מכרת כתובתך או שתרצי למכור הכתובה וכיון שאינה מפסדת בכל זה אלא שעבוד קרקע זו קפיד הבעל ויכולה לומר נ"ר עשיתי משא"כ כשמפסדת דבר שהיא שלה לגמרי וכמ"ש מארן להלן ומזה ראי' לדבריו).

וראיתי בדרישה שהקשה כיון דקיבלה עלי' אחריות בעדה ובעד כל הבאים מחמתה נאמר דלמא היא לותה מאחרים ונמצא כל הנכסים משועבדים להם מדר"נ ואחר שתתגרש ובאו המלוים לגבות מאותה קרקע ואז תהי' היא מחויבת לשלם לבעלה או ליורשיו כפי דמי קרקע זו שגם מהם כיון שקבלה עלי' אחריות וכאן אין שייך לומר שתמחיל לבעלה השיעבד דאינה יכולה למחול כי אם במכירת שט"ח ולא כשנתחייבו לאחרים אלא מוציא' מיד לוה שני מדר' נתן ונותנין אותו למי שיתחייב הוא לו וכמ"ש רבינו בח"מ סי' פ"ו וע"ש. ונראה לענ"ד כיון דהשיעבוד הוכרחה למחול משום נחת רוח וא"כ אם היא חייבת וצריכה לשלם ממקום אחר אין זה היזק מדידה כיון שהיא חייבת באמת אלא שאם לא היתה מוחלת השיעבוד לבעלה היתה פורעת החוב עם אותו שיעבוד שיש לה על בעלה ועכשיו שמחלה לבעלה אותו שיעבוד תצטרך לשלם ממקום אחר וכיון דבפרעון החוב היא חייב' בלא זה ולא הפסידה כי אם אותו השיעבוד ועל זה היתה מוכרחת משום נחת רוח משא"כ אם ע"י המחילה יהיה נצמח לה הפסד מנכסי דידה כגון שקיבלה אחריות על נכסים אם יטרוף ב"ח של בעלה שפיר אמרי' כולי האי לא עבדא משום נ"ר אבל במה שמוחלת השיעבוד נבעל ותצטרך לשלם לב"ח דידה ממקום אחר זה לא חשיב היזק כיון דבאמת היא חייבת תדע שהרי אפילו אם אינה חייבת כלום יש לה היזק במה שמוחלת שעבוד אותה קרקע דהא כשיגיע זמן גביית כתובתה ולא יהיה לבעל נכסים אחרים תפסיד ממונה אלא משום נ"ר היא מוכרחת למחול שיעבודה והיא חושבת כאלו לא היה לה שיעבוד זה כדי לעשות נ"ח לבעלה שלא יאמר עיניך נתת' בגירושין. וזה שייך נמי במה שלא תוכל לפרוע חובה בשיעבוד זה שהרי אינה מפסדת משלה יתר על אותו השיעבוד אבל כשמפסדת יותר ע"י קבלת אחריות וכמ"ש הרא"ש אז אמרי' כולי האי לא עבדה משום נחת רוח ועמ"ש בס' קצה"ח [[קצות החושן/חושן משפט/סו#נז|סי' ס"ו ס"ק נ"ז]]: