עריכת הדף "לחם דמעה/איכה/ג" (פסקה)

== סו ==

ואמר '''תרדוף באף ותשמידם וכו'.'''  הכונה אצלי שהתפלל שהמעשה שיעשה ויפעל בם יהיה באף וחימה כי בזה האופן ישמיד אותם בהחלט ואם לא יהיה באף ובחימה לא ישמידם בהחלט כי יצטרפו רחמיו בזה וירחם עליהם וז"א תרדוף באף ותשמידם כלומר וימשך מזה שודאי תשמידם מתחת השמים כי לא יעלו למעלה שאל"כ היה לו לו' תרדוף באף והשמידם שהוא סוף הגזרה וכה משפטה אך היא הודעה ולא תפלה שיהיה המעשה אשר יפעל בהם החלטי באף וחימה באופן שלא תהי' להם ריוח והצלה:

'''אי'''  נמי בתחלה אמר מה שהיה לו לשעבר וה"א ראית כל נקמתם וכו' אמר כי לשעבר כמו שראה השי"ת נקמתם והוא הפועל שהיו פועלים אויביו נגדו וכל מה שהיו מחשבים לפעול נגדו כן שמע לשעבר מה שהיו מחרפות אותו בדיבור וז"א שמעת כל חרפתם ולא זו בלבד אלא אף מה שהיו חושבים לדבר היה שומע וז"א כל מחשבותם עלי כי מלת שמעת נמשכת גם למטה וכאילו אמר שמעת מה שהיו מחרפי' אותנו וכן שמעת כל מחשבותם לדבר עלי ועכ"א בזה הפסוק כל מחשבותם עלי ובקודם כל מחשבותם לי כי להיות הראשון על המעשה יצדק בו מלת לי שהמעשה היו חושבי' לעשות לי אך בדבור אמר שהיו חושבי' לדבר עלי ולא יצדק על הדיבור לי כנודע ובזה יתיישב על נכון. ואחר שהשלים ספור מה שעבר התחיל לדבר במה שקרה לו בהווה ותפלתו אליו ית' עליו וז"א שפתי קמי והגיונם וגומר ואחר זה התפלל שאחר שיביט רוע מעלליהם ישיב גמולם להם ולהיות שמדרך הגמול הוא שיהיה לפחות כפלים ממה שקיבל בין ברע בין בטוב ע"ד כי לקחה מיד ה' כפלים וגו' אמר שאינו שואל אלא שלפחות ישיב הגמול בכמות מה שעשו ולא יותר עם שהיה ראוי שיהיה יותר בהיותו גמול ולא תחלת מעשה וז"א תשיב להם גמול ה' וגו' ר"ל תשיב להם גמול מהרע שעשו ועם היותו תשובת גמול יספיק שיהי' כמעשה ידיהם:

'''ואחר'''  שהתפלל על השבת הגמול ביאר תואר הגמול באומרו תתן להם מגנת לב ר"ל שאינו שואל שיעש' להם רע ממש כמו שעשו הם רק שיתן להם שברון לב והיא הקללה שיש להם מעצמם כמ"ש כי גזרת תאלתך להם ר"ל קללתך כבר היה להם ועמה' היה תמיד ומה שיש להם אני שואל מאתך שתתן להם ולא דבר רק שתחזיק עונשם ושברון לבם כאמור:

'''ואמנם'''  כפי דרך ב' יתיישבו כל הכתובים בנקל על נכון כי היה מתלונן נגד השי"ת על כחותיו הגשמיות שביארנו ואמר כי בזמן העבר שמע כל חרפת אשמת מורשי לבבו וכחותיו שהיו כל מחשבות להשפיל ולהפיל עצמותו הנרמז במל' לי להכניע היקר שהוא השכל לזולל שהוא החומר:

'''ואמר'''  שכמו שהשגיח בו לעוזרו נגד כחותיו לשעב' כן יעזו' לו עתה על פי הסדר שכתבנו והוא אומרו שפתי קמי והגיונ' וגו' ירצה ראה עתה אתה ה' אלהי אלי כי שפתי קמי והם כחותי כי הם אשר יצדק בהם היותם קמי יען קמים נגדי והם שלי לפי שהם חלק הרכבתי כנודע וע"כ קרא אות' קמי ולא אמר שפתי הקמי' עלי כמשפט רק אני קמי לרמוז שעל כחותיו ידב' שהם קמים עליו והם שלו כי הם חלק מרכבתו כנז' ואמ' ששפתיהם והגיונם הם על השכל להכניעו אליהם:

'''והתפלל'''  נגדו ית' שהגמול שמבקש שישיב להם הוא ממש כמעשה ידיהם כלומר כי כמו שכל ישעם וכל חפצם הוא להכניע השכל אליהם הוא ית' יכניע אותם אל השכל שזה יקרא גמול כמעשה ידיהם ממש והוא הדרך הנכון להשגת השלימות וז"א תשיב להם גמול וגומר ר"ל תהיה השבת הגמול מסכי' מכל צד למעשה ידיהם והיא ההכנעה אלא שהיה ההפך כאמור:

'''וביאר'''  האופן הראוי להעשות כדי שתמשך ההכנעה מהם אל השכל שיהיה גמול כמעשה ידיהם ואמר שזה ימשך ויתחייב במה שיעציב השי"ת אל הכחות הגשמיות כי העצבון הוא סבת ההכנעה וכמו שנתבאר בספר המדות וז"א תתן להם מגנת לב ר"ל תתן להם לכחו' הגשמיו' הנזכר שברון לב כי זה יהיה סבה שיכנעו אל השכל ויהיה לפי זה קללתך לתועלת' כי במה שתתן להם מגנת לב והיא תאלתך יגיע לך מזה תועלת רב בשיכנעו אל השכל ונמצא שתאלתך היא להם ר"ל להנאתם ולטובתם כי מלת להם כפי דרך רז"ל הוא כאלו אמר להנאת' ולטובתם ע"ד שדרשו בפסוק לך לך על מלת לך וכו' וביאר איך קללתו ית' היא לתועלתם והוא טעם נכון ונודע והוא כי כל העונש הנמשך מאתו ית' אינו רק בעה"ז ונמצאים נקיים מכל חטא לעול' הבא כי כשזה קם זה נופל וז"א תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה' ירצה כשתרדוף באף נגד הכחות הגשמיות לא תשמיד אותם בהחלט רק מתחת שמי ה' שלא יהיה להם הצלחה בעה"ז ובזה תתנשא ההצלחה אמיתית והנצחית לע"ה אשר על זאת יתפלל כל חסיד השמח בייסורין ועשה פרי למעלה לאור באור החיים הנצחיים עכ"ל:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>