עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/כט" (פסקה)

==לה==

לה) ונשוב לדין עדות מיוחדת לאסור אשה על בעלה, והנה ראש המדברים בזה שהורה להתיר הוא מהר"א ששון בתשובה שהביא מדברי הר"ן בהא דנתייחדה עמו שחרית בפני אחד ובין הערבים בפני אחר זה הי' מעשה ואמרו א"צ הימנו גט, ופירש הר"ן משום דדיני אישות כדיני נפשות, ולמד מזה מהר"א ששון דה"ה בעידי זנות לאסור האשה על בעלה לא מהני עדות מיוחדת [אך הב"י באהע"ז סי' י"א חילק בזה בין הא דהר"ן וז"ל ויש לחלק בין דיני אישות למילי דאיסורא, וכוונתו מבוארת, דבשלמא קידושין שייכי בדיני נפשות דא"א שזינתה במיחה, משא"כ סוטה דבלאו] ומהרי"ט בתשו' חלק אהע"ז סי' ל"ח הביא עוד ראי' מדברי התוס' ספ"ק דמכות שהקשו מגיטין שנותנין במעמד קרובים והי' לנו לומר דעדות הכשרים בטל, והאי דומיא דדיני נפשות דשרינן אשת איש שיש בה מיתת ב"ד, הנה למדנו דעדות דא"א להחזיקה במקודשת קרינן לה דיני נפשות, [ועוד הביא ראי' מהא דפרק מי שאחזו דאין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין כמבואר לקמן בעזה"ש] אך בפרק השולח דמפורש באמר לשנים זה שלא בפני זה דומה לריב"ק דמכשיר עדות מיותדת בממון, הנה מבואר דעדות גירושין כדיני ממונות דמיין, ותקשי להתוס' במכות, ועל הר"ן נמי קשה שאם נחלק בין קידושין דלשוויא אשת איש ולחייב מיתה על זנותה אתא, משא"כ גירושין דלהתיר אתא, הלא הרשב"א בתשו', הובא ביתה יוסף סי' כ"א, כתב לענין דאוח"ק להיפוך, דווקא עידי מיתה שבא להתיר האשה שתנשא, ואז בלא העדים היתה מחוייבת מיתה חשובים העדים עידי נפשות משא"כ עידי קידושין עיי"ש, ואיך ניזול אנן בתר איפכא: