עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/ב/א" (פסקה)

===== כל הלילה כשר כו' ולהקטר חלבים ואברים =====
רש"י מביא דברי המשנה במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/כ/ב|כ:]]}} כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים. ובביאור ראייתו נחלקו האחרונים;

ב'''שאגת אריה''' {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב שנראה שכיוון בזה להוכיח כשיטתו, כי אם גזרו חכמים סייג אף בהקטר חלבים ואברים איך אמרו "כל הלילה כשר כו' ולהקטר חלבים ואברים",  והלא אינו כשר אלא עד חצות.
:ב{{ממק|ריטב"א}} {{ממ|הובא ב{{ממק|שיטה מקובצת}}}} כתב שהמשנה משמיעה את עיקר הדין שאם לא הקטיר עד חצות מצות עד שיעלה עמוד השחר.
::השאגת אריה מוכיח שהמשנה שם משמיעה את עיקר הדין, מהמשך המשנה שם "דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה", ובגמרא שם {{ממ|[[בבלי/מגילה/כא/א|מגילה כא.]]}} אמרו שבא לרבות אכילת פסחים וכדעת רבי עקיבא שמדאורייתא אכילת פסחים מותרת עד שיעלה עמוד השחר. ובגמרא בפסחים מוכח שאף לדעת רבי עקיבא מדרבנן גזרו סייג עד חצות, ועל כרחך שהמשנה שם באה להורות את עיקר הדין מדאורייתא.
:::הריטב"א דוחה, שאם אכן המשנה באה להשמיענו את עיקר הדין, היה לה להביא גם את דין הנאכלים ליום אחד, שאף הם מדאורייתא נאכלים כל הלילה.
::::הריטב"א מיישב, שהמשנה שם לא הזכירה אלא דברים הכשרים בלילה ולא קרבנות שנאכלים גם ביום. ואף שהקטר חלבים ואברים מצוותן גם ביום, מכל מקום הזכירה אותם המשנה מאחר שקודם לכן הזכירה המשנה כמה עבודות הכשרות ביום דווקא ועל כן באה המשנה להורותנו שהקטר חלבים ואברים אין דינו כן אלא כשר אף בלילה.

ו'''בתוספות יום טוב''' {{ממ|[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|פ"א מ"א]]}} ביאר ראייתו שבשום מקום לא סייג התנא דבריו שלכתחילה זמנו עד חצות, ומשמע שלכתחילה כל הלילה כשר להקטר חלבים ואברים.
:התוספות יום טוב כתב שאין ראיה זו גמורה, שהרי מאחר שכבר אמר כן רבן גמליאל בדעת חכמים וסידר רבינו הקודש דבריו במשנתנו, שוב סמך על עדותו ולא הוצרך לשנות דברי חכמים בהדיא.