עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/ע" (פסקה)

==לג==

לג) והא דכתב פ"ג מהלכות גירישין דבעי סימן מובהק דווקא נראה דהנה צריך להבין בהא דחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/צו/א|צ"ו.]]}} טביעות עינא עדיף מסימנא, ומה שאין מחזירין אבידה בטביעות עין פירש"י דמשום חימוד ממון חיישינן למשקר, ויותר מבואר ברשב"א דחיישינן לרמאי, וקשה שהרי עדים מעידים עליו שאינו רמאי [ולבדדמי אין לחוש כיון שאין לו סימן בו במה יתלה שבודאי שלו, דכן צ"ל לאותו צד דסימנים דאורייתא ודרשהו היינו בסימנים, אבל אם היינו יודעין שאינו רמאי לא הי' צריך סימנים, והיינו דלבדדמי ליכא למיחש דכיון שאין לו בו סימן אין לו במה לתלות] וצ"ל דמ"מ יש לחוש שמא עכשיו נעשה רמאי [כהא דעל מנת שאני רשע אפי' הי' צדיק כל ימיו חיישינן שמא הרהר ע"ז בלבו, וכן להיפוך שמא הרהר תשובה בלבו, כי האדם בעוה"ז בעל שינוי מטוב לרע ומרע לטוב] ואין לומר דניקום אותו אחזקה דמעיקרא, ליתא, דנגד זה איכא רובא דעלמא [דרוב עדיף מחזקה] שנתלה שהאבידה מהם, ע"כ חיישינן לרמאי שלא אבד כלל, והאבידה מרוב, ודווקא בעדים שאינו רמאי בצירוף סימנים לא שייך רובא דעלמא, דמ"מ משום חזקה דמעיקרא נאמן שאבד חפץ כזה וזה אינו נגד רובא דעלמא דאף את"ל שהחפץ זה הנמצא מרובא דעלמא יוכל להיות שאבד ג"כ חפץ בסימנים כאלה, דסימנים לאו דאורייתא, וכיון שנאמן על כך שוב אין כאן טענת {{עוגן|סו:}}{{עוגן|סו־ג}}רוב, דמי יימר דרובא דעלמא הי' להם חפצים כזה ושנאבדו מהם, ע"כ כיון שאבד חפץ בסימנים אלו אין חוששין שמא אחר אבד ג"כ בסימנים כאלה, אבל בטב"ע בלא סימנים שנאמין לו תיכף שחפץ זה שלו, וזה נגד רובא דעלמא לא מהני חזקת שאינו רמאי שלו נגד רובא דעלמא ותולין שנפל מרובא דעלמא: