עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יט" (פסקה)

== לד ==

'''כאזרח. ''' תניא, גר שקיבל עליו כל התורה חוץ מדבר אחד ואפילו דקדוק סופרים אחד, אין מקבלין אותו, מאי טעמא דכתיב כאזרח, מה אזרח שקיבל עליו את הכל אף גר שקיבל עליו את הכל {{תוספת|רנט|כי על דקדוקי סופרים אנו מצווין בלאו דלא תסור, כמבואר לפנינו בר"פ שופטים, ועי' ב[[בבלי/בכורות/ל/ב|בכורות ל' ב']] הובא זה. וטעם הדרשה מן כאזרח הוא משום דמיותר הוא, דאין לומר שבא להורות שיהיה הגר חשוב בעיניו כמו האזרח, דהא כבר כתיב לא תונו אותו ואהבת לו כמוך, אלא בא להורות דרק אז חשוב הוא לך כאחד מכם רק אם קיבל כמוכם כל חקי התורה והמצוה, וכדמפרש.}}. {{ממ|תו"כ}}.

'''כי גרים הייתם. ''' תניא, ר' נתן אומר, מום שבך אל תאמר לחברך, שנאמר כי גרים הייתם {{תוספת|רס|ור"ל כיון דגרים הייתם גנאי הוא לכם להזכיר שם גירות, ומסיים בגמ', והיינו דאמרי אינשי, דזקיף ליה זקיפא בדיותקי לא נימא ליה לחבריה זקוף ביניתא. ופירש"י מי שיש לו תלוי במשפחתו לא יאמר לעבדו תלה לי את הדג הזה, שכל שם תליה גנאי הוא לו, עכ"ל. אבל בילקוט פ' משפטים [[ילקוט שמעוני/א/שמט|רמז שמ"ט]]}} הגירסא לא תימא ליה זקוף וכו', ור"ל שמי שמדבר עם זה האיש שיש לו תלוי במשפחתו לא יאמר לו כלשון זה, וזה מפני שמביישו. והנה אע"פ שגירסת הילקוט יותר מבוארת בטעם, בכ"י נראה עיקר כגירסא שלפנינו, וכפירש"י, יען דלגירסת הילקוט אין המאמר מום שבך אל תאמר לחברך מקביל אל המשל, משא"כ לפי גירסתנו. ויש להסביר עוד גירסתנו לא נימא כמו אינו אומר, ור"ל שמדרך העולם שאיש כזה זהיר להזכיר ענין כזה בדבורו מפני שמתבייש בו, ודו"ק.}}. {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/נט/ב|ב"מ נ"ט ב']]}}.